באשדוד, הפכו כבר להרגל ולמסורת כי את חג המימונה חוגגים בצורה נוספת וייחודית , על ידי כנס אקדמי אליו מוזמנים אינטלקטואלים ואנשי ציבור המספרים על מחקריהם ומוסיפים זווית ראיה מקורית על החג שנולד במרוקו ,איך הפך לחג עם מעמד לאומי בישראל. שמעו של כנס המימונה יצא כבר למרחוק ומכל רחבי הארץ הגיעו אורחים שהבטיחו את מקומם מראש.

ראש העיר ,ד"ר יחיאל לסרי סיפר על הנסיבות שהביאו אותו לייסד כנס אקדמי "הכנס משלים את התמונה בדרך קצת שונה בניסיון לשנות את הפער העמוק בין אופיו של החג כפי שנחוג בקהילות ישראל במרוקו:בדלתות פתוחות תוך קירוב לבבות לבין הדימוי שנוצר לו בארץ:קבלות פנים המוניות,מפגנים ראוותניים-דימוי, שהוא כנראה כורח המציאות בחברה הישראלית אך מייצר פער בהחלט לא פשוט" . בהמשך דבריו תיאר באמצעות מספר דוגמאות את הזילות שבה נוהגת התקשורת בתיאורו של החג. פרופ' שלמה בן עמי -שר החוץ לשעבר נשא דברי ברכה קצרים וסיפר על תפישתו האישית בנוגע לחג ולקליטתם של יוצאי מרוקו בישראל שלדבריו הגיעו לארץ בנסיבות שקולה של הקהילה היה מחוק מה שיצר את הקושי הגדול בהתערותה של קהילה זו. לדברי בן עמי" אני חושב כי אשדוד היא המטפורה לסובלנות חברתית ולמיזוג גלויות.אני מקווה שמסקנות הדיונים בכנס יופצו לכל קהילות ישראל" ובסיום דבריו ביקש להודות ליועץ האקדמי ד"ר אנדרי לוי ולראש העיר,ד"ר יחיאל לסרי, שהוא לדבריו תלמיד חכם ההולך בדרכי נועם.

קודם שג'קי לוי,מנחה הכנס פתח את הדיונים הגיש מערכון קצר ושנון שסחט קולות צחוק רמים מהקהל.להקת "המדרגות" ריגשה בפיוטים בסגנונה המיוחד ואז הוזמנו המומחים לפאנל: פרופ' סמי שלום שטרית-הוגה דעות חברתי,ספר ומשורר שנושא הרצאתו עסק בתרומתם של יוצאי מרוקו לדמוקרטיה,לכלכלה,לחברה ולתרבות הישראלית.כך לדבריו המחאה החברתית הגדולה בשנות ה-60 ומאוחר יותר מחאתם של "הפנתרים השחורים" הביאה לשבירתו של הממסד הנוקשה והביא לשיח דמוקרטי שהתחשב בצרכיהם של כל קבוצות האוכלוסייה. האנתרופולוג,ד"ר זאב קאליפון-אנתרופולוג רפואי הרצה על המלחמה המתמדת באתנוצנטריות שהיא הנטייה להסתכל על העולם בעיקר מהזווית של התרבות שבה נמצא המתבונן. היא משקפת את נטייתו של האדם לראות בתרבותו שלו את התרבות הטובה יותר מאחרות והנכונה, תוך שיפוטן של תרבויות אחרות בהשוואה לתרבותו. אתנוצנטריות עלולה להוביל לדעות קדומות ולסטריאוטיפים כלפי תרבויות אחרות, העלולים להוות מוקד לעוינות ולקונפליקטים בין תרבויות. פרופ' משה בר אשר-נשיא האקדמיה ללשון העברית,הוכיח כי אופייה של יהדות מרוקו מנוגד לאתנוצנטריות כאשר סיפר על דמויות סובלניות ביהדות המגרב.בחלק האמנותי הגישה התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד,קונצרט עם הפייטנים חיים לוק וליאור אלמליח.