רבות כבר נכתב על דיקלה. כובשת, מחשמלת, פרפורמרית ענקית. ביום שלישי האחרון באמפי של יבנה אפשר היה להבחין מקרוב שהיא גם נהנית מכל רגע, חיה את השירים שלה, לא נגררת לקלישאות, אמיתית וכנה, גם כשחליפת האוברול שלה מאיימת להתפרק ונזקקת לתיקונים, שבוצעו על הבמה. 

מצוידת בלהיטי אלבומה "סיפור אופטימי" שיצא בשנה שעברה היא פתחה מבערים כמעט מההתחלה והרימה את הקהל, שלא נותר אדיש והפך את הערב למסיבת ריקודים מתמשכת. 'אינתא עומרי' של אום כולתום, לצד החידוש מהפנט-ערבי-פופי ל- Here Comes the Rain Againשל יוריתמיקס שהביא את אווירת המועדונים לאוויר הפתוח, 'מסקרה שחורה', 'הוא כותב לי מאמי', 'יהיה לנו טוב', 'ציפורים על הגג' השכונתי ועוד להיטים בשכונה של הביוקר.

במהלך הערב אירחה דיקלה את מוקי (דני ניב) שהגיע חולה להופעה, והדבר ניכר בקולו. בניצוצות השילוב המוצלח אפשר היה להבחין ב'שבע בערב' שביצעו יחד, אם כי דבר לא ישתווה למקור שבו דיקלה שרה סולו. מוקי ניסה להיכנס לנעליו של שלמה ארצי ב"מחמל נפשי", הצליח להרים מעט את הקהל עם "ילדה סוכר", ואין ספק שבמצב בריאותי טוב יותר הכל יישמע טוב יותר.

את הערב סיימה דיקלה עם 'בדידותי הנהדרת' שחורך כל פעם מחדש ועם המגה להיט שלה "ואם פרידה", אבל את הערב ניתן לסכם אולי במילות השיר שדווקא פתח את המופע:"אין אהבה כזאת, לא תהיה כזאת". ודיקלה, לצד המילים הנוקבות שלה, מביאה לבמה אהבה, המון אהבה, כזו שכל אחד ואחת יכולים למצוא בה את עצמו.


דיקלה מארחת את מוקי.
יום ראשון, 16.07 בשעה 20.30 במשכן לאמנויות הבמה אשדוד (פתיחת דלתות בשעה 20.00)

לכרטיסים לחצו כאן