תערוכה חדשה במוזיאון אשדוד לאמנות תציג את יצירותיו של הצלם ג'ראר אלון

$(function(){})
להאזנה לתוכן:

התערוכה "ג'ראר אלון - רטרוספקטיבה" מאגדת לראשונה את יצירתו של הצלם ג'ראר אלון מסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת ועד ימינו, באופן המשקף את פניה של התרבות הישראלית על גווניה השונים, מאז ועד היום. כל הפרטים בפנים

להקת תמוז בפסטיבל השלום, 1977

החל מפתיחת התערוכה ב-8.10, יוקדשו שלוש קומות מוזיאון אשדוד לאמנות לתערוכתו של הצלם ג'ראר אלון. התערוכה, אותה אוצר האוצר האורח ערן ליטוין, מאגדת לראשונה את יצירתו של אלון מסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת ועד ימינו, כרצף-עבודות החוקר את המציאות המקומית מבעד לעדשת המצלמה.

גוף עבודתו הרחב והשלם של אלון מהווה מכלול אחד, שנושאיו ותחומיו השונים מקיימים ביניהם יחסי זיקה והתפתחות הדדיים לאורך חמישה עשורים.

תצלום לעטיפת התקליט להיטיו הגדולים, צביקה  פיק, 1980 (עטיפה פנימית)

ג'ראר אלון הוא ממובילי התמורות בשדה הצילום הישראלי בעשור הדרמטי שלאחר מלחמת יום הכיפורים. מבט רטרוספקטיבי בעבודתו מגלה אמן שהצליח ללכוד את האנרגיות החברתיות של תקופה סוערת, לקרֵב את האמנותי לפופולרי ואת המסחרי לחברתי.

אלון גיבש גישה מקצועית חדשה בכל הקשור לתחום הצומח בשעתו של עטיפות תקליטים, היה צלם אופנה וצלם הבית של תיאטרון הבימה, ובמקביל לכל אלה היה אמון במשך השנים גם על יצירתו האישית.

אריק איינשטיין, 1978

התערוכה כוללת כ-240 תצלומים, ביניהם דיוקנאות של זמרים ישראליים כמו עפרה חזה (1977), שימי תבורי (1977) ואריק איינשטיין (1978); עטיפות תקליטים איקונים כמו "גבר הולך לאיבוד" של שלמה ארצי (1978), "להיטיו הגדולים" של צביקה פיק (1980), או עטיפת התקליט "רדיו חזק" של להקת תיסלם (1981); תצלומי במה ותיאטרון של ליא קניג מתוך ההצגה אמא קוראז' שהוצגה בהבימה ב-1975 ועוד, זאת לצד עבודות אישיות שיצר במקביל במהלך השנים.

בנוסף, אלון מציג בתערוכה שש עבודות וידיאו, ביניהן עבודת וידיאו שהוקרנה כחלק מההצגה "קדיש לנעמי" עם גילה אלמגור (תיאטרון הבימה, 2000).

תצלום לעטיפת התקליט רדיו חזק, תיסלם, 1981

ג'ראר אלון נולד ב-1949 בקזבלנקה והגיע לישראל בגיל 25, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא פגש במציאות הכאובה של ישראל פוסט-טראומטית, שהמלחמה חוללה בה שבר עמוק ואף תרמה לפריצתו של מדיום הצילום אל מרכז ההתרחשות האמנותית.

בשונה מצלמים ילידי הארץ בני דורו של אלון, הוא נאלץ ללמוד במהירות את הקודים המורכבים של הדימוי החזותי המקומי. במסעו להכרת הישראליוּת, פגש אלון בתחום שהיה נתון אז בעיצומו של שינוי מצילום מגויס לצילום סובייקטיבי, ביקורתי וחתרני.

כמי שהִרבה לצלם זמרים, דוגמנים ושחקנים, אלון הצליח ללכוד בתצלומיו את האישיות הסמויה מן העין ולחשוף רובד נוסף בדמות הציבורית המוּכּרת.

תצלום לעטיפת התקליט גבר הולך לאיבוד, שלמה ארצי, 1978

כלֵי העבודה שלו היו תמיד בימוי של העֲמדה, תפאורה ותאורה של צילום המודע לעצמו, אך עיקר הייחוד ביצירתו טמון ביחסי הגומלין שבינו ובין המצולם - אם בסטודיו ואם בבית נטוש על גבול יפו–תל-אביב או בכל מקום אחר, ברגעים האינטימיים שנוצרו ביניהם ושאותם הצליח אלון ללכוד במצלמתו.

המעבר בין תחומי התרבות השונים (מוזיקה, תיאטרון, אופנה, יצירה אישית) אינו מטשטש את חתימתו המובהקת כצלם-אמן, שמבטו המורכב שואב מן התרבויות השונות שבהן פעל לאורך השנים; מבט כפול-פנים של מהגר המשקיף מן הצד ושל ישראלי המשפיע בפועלו על נוף התרבות המקומי.

החידושים המקצועיים והטכניים שהנהיג בשדות הפופ, התיאטרון והאמנות החזותית ככלל, ושאותם הנחיל גם לתלמידיו בבתי הספר השונים, מסמנים את אלון כפורץ דרך.

התערוכה והספר רחב ההיקף המלווה אותה, משקיפים על התרבות החזותית הישראלית בהתהוותה, ובה-בעת מנתחים את כתב-ידו המובהק של ג'ראר אלון כצלם-אמן.

ג'ראר אלון- רטרוספקטיבה - פתיחה: מוצ"ש, 8.10.2022, בשעה 20:00, מוזיאון אשדוד, דרך ארץ 8, אשדוד. התערוכה תוצג מה-8 באוקטובר 2022 ועד ה-4 במרץ 2023. שעות פתיחה:  ימי א', ב', ד', ה' 16:00–9:00 , יום ג' 20:00–9:00 , יום ו'  13:30–10:30 שבת 13:30–10:30.

$(function(){setImageBanner('c55b8dfe-72ff-4ab3-8318-73c6416433bd','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20405,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה