בני הזוג הכירו לפני כשנתיים וחצי באמצעות שידוך.
לאחר 3 חודשי הכרות הם נישאו.
כיום יש להם ילד בן שנה  והאם מצויה בשלהי הריונה השני.
חייהם המשותפים נקלעו למשבר, על רקע היעדר תיאום ציפיות ומזג סוער של שניהם.

האישה טוענת כי היא הייתה סבורה שנישאה לעילוי תורני, אך הוא התגלה כבחור עצל.

הגבר טוען כי הוא הקדיש את עצמו ללימודי קודש, ואף המציא מכתבי רבנים להוכחת טענתו.
הצדדים האשימו האחד את השני בכוחניות, גסות רוח, אלימות מילולית ופיזית".

בתביעת המזונות, טענה האישה כי לגבר "פוטנציאל השתכרות גבוה" ודרשה לקבל ממנו מזונות זמניים על פי הפירוט הבא:
צרכי קטין - 4,550 שקל לחודש, צרכיה שלה - 4,180 שקל בחודש, הוצאות המדור ואחזקתו - 3,508 שקל בחודש.

האב, טען כי בהיותו אברך אשר תורתו אומנותו, יש להעמיד את מזונות הקטין לכל היותר על 1,400 שקל בחודש.
כמו כן, הוסיף  כי אין מקום לפסיקת מזונות אישה לאור פוטנציאל השתכרותה ולאור העובדה שנטשה אותו, וכי אין אף מקום לחיוב בגין מדור הואיל שהיא ובנם המשותף מתגוררים בבית הוריה.

עוד קבעה השופטת, כי שלוש הנפשות התקיימו מסכום של 4,000 שקל בחודש. מכאן אין כל בסיס לדרישת האישה לחיוב הבעל בסכום העולה על 4,000 שקל לנפש אחת".

השופטת אלפסי בפסק דין מעניין ומיוחד זה פסקה: 

"מן הראוי כי המשיב יצא לעבודת יומו, על מנת לפרנס את בני משפחתו, וחזקה עליו כי יעשה לעצמו עיתות ללימוד התורה, כפי שעושים רבים וטובים. בהיותו אדם צעיר, בריא ומוכשר (על פי המסמכים שצירף הוא עצמו לכתבי טענותיו), יוכל להשתכר לכל הפחות שכר מינימום, העומד כיום על כ – 4,300 ₪ לחודש".

השופטת ענת אלפסי  אף ציטטה פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, בו נקבע דבר זה במפורש:
"נראה לי כי אין כל סיבה שלא לחייב את הבעל במזונות מינימאליים של אשתו וילדיו. אברך כולל אינו פטור מחיובי הבעל לאשתו וילדיו. מעולם לא שמענו כי לאברכים כותבים כתובה שונה מאשר לשאר האנשים. חיובו של בעל מזונות אשתו הוא גם בכתובה...גם חיובו לילדיו הוא מעיקר הדין, ובפרט שאחד הילדים הוא למטה משש שנים".

עוד נאמר עוד באותו פסק דין:
"נכונותן של נשים צדקניות ליטול את עול הפרנסה על כתפיהן בכדי לאפשר לבעל לעסוק בתורה לאחר הנישואין, היא התנדבות בלבד… אבל אם יישא אישה על מנת שלא יפרנס את הבנים בזה מסתבר שאין התנאי חל שהרי שאין זה זכות האישה לקבל מזונות עבור הילדים מה שחייב לזון בנים קטנים".

השופטת אלפסי פסקה  כי על האב לשלם לאם 2,750 ש"ח לחודש עבור חלקו בהוצאות השונות בגין בנם הקטן.