אורנה (שם בדוי), פרופסורית באקדמיה, פנתה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים בהמלצת רשויות הרווחה, לאחר שסיפרה כי ביתה וחתנה החתימו אותה על ייפוי כוח מתמשך בניגוד לרצונה, בעת שהייתה מאושפזת בבית חולים. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי אשר מהווה חלופה למינוי אפוטרופוס, המאפשר לכל אדם לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו, לרבות בעניינו הרפואיים, האישיים והרכושיים. לדבריה, ביתה וחתנה ניצלו את העובדה כי לפני מספר שנים היא סבלה ממספר אירועים בריאותיים אשר הובילו לאשפוזים בבתי חולים, ובמהלך אחד מהם, החתימו אותה בנוכחות עורך דין שהביאו לשם כך, על ייפוי הכוח המתמשך, למרות שלא היה כל צורך בכך והיא הייתה – ועדיין – כשירה לחלוטין לנהל את ענייניה האישיים והרכושיים.

זאת ועוד, במהלך שיחתה עם עורכת דין קלריס דביר, שמונתה לייצג את אורנה מטעם מערך זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התברר כי שנתיים לאחר ההחתמה על ייפוי הכוח פעלו הבת ובעלה למימושו, ובין היתר הוציאו מחשבון הבנק של אורנה 1.4 מיליון ₪ והעבירו לרשותם, וכן העבירו על שמם בית שהיה בבעלותה בתל אביב, ואותה העבירו לגור עם אישה המטפלת בה בדרום הארץ.

בהמשך לכך, הגישה עו"ד דביר בקשה בשמה של אורנה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בקשה לביטול ייפוי הכוח המתמשך, ובמקביל הוגשה תביעה להשבת הכספים שנלקחו ממנה, כביכול תוך ניצול מחפיר של מצבה באותה תקופה בה נזקקה לטיפולים רפואיים ושהתה מעת לעת בבתי חולים.

השופטת, סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, רותם קודלר עיאש פרסמה את החלטתה, בה היא קובעת כי ייפוי הכוח עליו הוחתמה אורנה יבוטל, תוך שהיא מבקרת בחריפות את ביתה וחתנה וכן את עורך הדין שפעל בשמם מול אורנה.

"על בסיס בדיקה והערכה קוגניטיבת שבוצעה, הגב' *** כשירה ללא ספק, לקבלת החלטות לגבי חייה ורכושה ויכולת התובנה שלה למצבה ולנסיבות היא מלאה", כותבת השופטת בהחלטה, לאחר הערכה שבוצעה על ידי פרופ' יורם מערבי, המומחה בגריאטריה שיקומית. זאת ועוד, השופטת מציינת כי על אף הגשת חוות דעת המומחה וחוות דעת נוספות שהוגשו בעניין, הבת והחתן הגדילו וביקשו למנות את הבת כאפוטרופסית של אימה, מהלך שהיה עלול להגביל עוד יותר את יכולותיה של האם להתנהל בחופשיות בחיי היום יום, ואף טענו כי הכספים שלקחו ממנה נלקחו לאור הסכמתה ורצונה החופשי.

"הטענה שיש להסתמך על רצונה החופשי והסכמתה של הגברת ***, לכאורה, למשיכת הכספים, אינה מתיישבת עם טענות יושר ותום לב שכן מקום בו הבת ובעלה סברו שיש מקום לפעול על פי רצון חופשי והסכמה של הגברת ..., ראוי היה שלא היה נוקטים במהלכים לצמצום עצמאותה וזכותה הבסיסית כאדם לפעול בנכסיה כבעליהם של הנכסים", נכתב בהחלטתה, "מחד מבקשים לבסס את טענותיהם הכספיות על רצונה החופשי של האם להעניק כספים ומאידך, פעלו במהלך החודשים האחרונים להגבלת החופש הבסיסי של הגב' ***".

בסיום ההחלטה כותבת השופטת כי "ביתה וחתנה של הגב' *** פעלו לצמצום זכויותיה הבסיסיות על פי כל דין וגם כיום למרות שהונחו בפניהם חוות הדעת, ממשיכים וטוענים טענות פטרנליסטיות, זאת שעה שגם לדידם אין כל מחלוקת בדבר כשרותה המשפטית וכשירותה המחשבתית של הגב' ***", וכן חייבה את הבת ובעלה לשלם את הוצאות שכר הטרחה וההוצאות הנוספות שנגרמו לאם בסך כ-30 אלף שקלים.

ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "ייפוי כח מתמשך הוא כלי תכנוני חשוב, וכל שימוש בו לרעה, על גבו של הורה מבוגר, הוא תופעה שלא ניתן להשלים עמה. מערך זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי יוסיף לפעול לייצוג אנשים שיש חשש שנוצלו ברגע של חולשה, על רקע מחלה או מוגבלות, ולשמר את מירב האוטונומיה עבורם. החלטתה החשובה של כבוד השופטת קודלר-עייאש מלמדת על המקום החשוב שניתן לאדם, גם בזיקנתו, לחירות לבחור את דרכו, ולחופש שלו, בכל גיל, לרכושו ולחייו".

עו"ד קלריס דביר, המייצגת את האישה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מדובר באחד המקרים הקשים שנתקלתי בהם, כשאשה בת 87 מגלה לתדהמתה שאין לה כל שליטה על חייה בעקבות החתמתה על ייפוי כח מתמשך ברגע של חולשה בהיותה בבית החולים. למרות הקושי הרגשי הגדול בהתמודדות עם בת בהליך בבית משפט, והקושי המשפטי לבטל סעיף במסמך שכבל את שיקול דעתה של האשה, תחושת ההקלה שלה, לאחר הצדק שנעשה בהחלטת בית המשפט, היא גדולה. בפנינו הליכים אשר עדיין תלויים ועומדים סביב הכספים שנלקחו".