בעלי עין חדה, יכולים להבחיו בסירות גומי המשוטטות לא הרחק מהחוף, בין המצודה לחוף ט"ו.

מהסירות יורדים צוללנים אל קרקעית הים ושבים ועולים?

מה הם מחפשים שם?

לפני ימים ספורים, תושב העיר אשדוד אשר צלל באזור, זיהה את הממצא הנדיר ויצר קשר מידי עם רשות העתיקות. הצוללנים מטעמם חשפו מבין המעמקים ארון קבורה עתיק שכנראה נחשף בעקבות הסערות האחרונות והצוללנים בודקים כעת את הייתכנות למשותו מהמים.

ברשות העתיקות בשיתוף חופית החברה לתיירות, בודקים מזה זמן (נשמר בסוד)את האפשרות לחשוף עיר עתיקה הקבורה סמוך לחופי אשדוד.

ידוע כי העיר אשדוד הייתה עיר מסחר תוססת עוד בתקופות הברזל, התנך, בשלטון דוד המלך ונכבשה מספר רב של פעמים ע"י האימפריות הגדולות ששלטו תקופות שונות של ההסטוריה.

אך עד היום התגלו באשדוד רק ממצאים ארכיאולוגים נקודתיים.

האם תמצא באשדוד עיר שנבלעה בים התיכון ונקברה תחת הבוץ בקרקעית הים?

אם ממצא כזה יתגלה הרי שפניה של העיר אשדוד יכולות להשתנות פלאים מבחינה תיירותית/כלכלית!

ההסטוריה של אשדוד:

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

ככל הידוע - היישוב המאוכלס הראשון באשדוד הוקם בתקופת שלטון החיקסוס במצרים (1650 - 1550 לפנה"ס).

מתעודות שנמצאו בארכיון העיר אוגרית ניתן בהחלט להתרשם כי באשדוד התקיימה פעילות מסחר ענפה, שכן בתעודות אלה מוזכרת אשדוד כתחנת מסחר מרכזית גם עם מדינות מעבר לים.

ממצאים מעידים על גל שני של פלישה ברבע הראשון של המאה ה-12 לפנה"ס תקופת הברזל. זה הגל שהביא לשליטה פלשתית באשדוד.

ציור שצוייר על ידי ניקולא פוסן מתאר מגפה שהתרחשה באשדוד לאחר לקיחת ארון הברית (בצד שמאל של התמונה) אל מקדש דגון, ובעקבות עונש אלוקי, פסל האל דגון ניתץ ומאמיניו נדבקו במגפה. הציור מוצג במוזיאון הלובר בפריז.

הפלשתים התיישבו באשדוד במהלך המאה ה-12 לפנה"ס והפכו את אשדוד לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם .  במהלך המאה ה-11 לפנה"ס גדלה אשדוד והתרחבה מעבר לתחום האקרופוליס.

באשדוד היה קיים המקדש המרכזי בממלכה לאל דגון, אליו הובא ארון הברית על ידי הפלשתים לאחר מלחמתם במהלך תקופת השופטים.

אשדוד חרבה פעם נוספת באמצע המאה ה-10 לפנה"ס. את חורבנה השני מייחסים החוקרים למלחמות שניהל המלך דוד נגד הפלשתים.

היישוב באשדוד התחדש מתקופה לתקופה ונכבש שוב ושוב ע"י אימפריות ששלטו בכל תקופה.

במקורות האשוריים מסופר על שתי מרידות של תושבי אשדוד כנגד האימפריה האשורית ובראשה סרגון השני, מלך אשור. אותן המרידות הובילו, בשנת 712 לפנה"ס, לחורבן העיר והגליית תושביה.

במהלך המאה ה-7 לפנה"ס, נכבשה אשדוד על ידי פרעה פסמתיך הראשון.

הרודוטוס מציין בכתביו, כי נדרשו לצבא המצרי, בפיקודו של פסמתיך הראשון, 29 שנים על מנת לכבוש את העיר

בשנת 605 לפנה"ס נכבשה אשדוד על ידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

בשנת 539 לפנה"ס שוקמה העיר על ידי הפרסים, אך נכבשה בשנת 332 לפנה"ס בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון בארץ ישראל, אז שונה שמה לאַזוֹטוּס.

בשנת 220 לפנה"ס, בעקבות ניצחונו של אנטיוכוס השלישי על מצרים, עברה השליטה על ארץ ישראל בכלל ועל אשדוד בפרט לידי הממלכה הסלאוקית.

העיר שגשגה כאיזוטוס תחת השלטון ההלניסטי, עד למרד החשמונאים. במהלך המרד מוזכרת העיר מספר פעמים

בשנת 147 לפנה"ס נכבשה על ידי יונתן הוופסי .

בהמשך נכבשה אשדוד על ידי יוחנן הורקנוס הראשון ונכללה בתחומי ממלכת החשמונאים‏.

בתקופה הרומית שגשגה אשדוד כעיר נמל מרכזית‏.

בשנת 30 לפנה"ס חידש אוגוסטוס קיסר את מלכותו של הורדוס בארץ ישראל ומסר לידיו את השליטה על אשדוד‏.

בשנת 41 לספירה נכללה אשדוד בתחומי ממלכתו של אגריפס הראשון, אשר בשל קרבתו לקיסרי השושלת היוליו-קלאודית הצליח לאחד מחדש את ממלכת סבו, הורדוס, תחת שלטון יהודי.

בשנת 66 לספירה, עם פרוץ המרד היהודי ברומאים, נכללה העיר בתחומי שליטת המורדים, אולם בשנת 67 לספירה נכבשה מידיהם על ידי אספסיאנוס, קיסר רומא.