בכירי חברת מקורות נפגשו בשבוע שעבר עם גופים שונים, ביניהם קרן תש"י וחברת האצ'יסון ההונג־קונגית, והציעו להם לרכוש 51%–100% ממתקן ההתפלה באשדוד שבבעלות החברה־הבת מקורות ייזום.  

לאחר קבלת האישור מהדירקטוריונים קבעו בכירי החברה פגישות עם 15 גופים כדי לבחון האם וכיצד הם מעוניינים לרכוש את השליטה במתקן שבו התגלו ליקויים רבים שהפכו את החזר החוב של החברה לקשה עד בלתי אפשרי.

בתום סדרת הפגישות מקורות צפויה לפרסם מכרז למכירת השליטה במתקן. לפי ההערכות, החברה שואפת לשווי של 200 מיליון שקל נטו למתקן, בניכוי החובות. המהלך של החברה מתבצע אף שמשרד האוצר לא נתן את ברכתו לכך. 

חרף העובדה שבכירי החברה קבעו פגישות עם גופים רבים וכבר נפגשו עם חלקם, המועמדים המרכזיים לרכישת המתקן הם השחקנים בענף ההתפלה שכבר מחזיקים באישורים הרגולטוריים שנדרשים כדי להחזיק בבעלות על מתקן מסוג זה שנחשב לנכס אסטרטגי.

מדובר בחברת ואוליה שבבעלות קרן אוק טרי וחברת שיכון ובינוי שבבעלות שרי אריסון. גם קרן ההשקעה בתשתיות תש"י וחברת האצ'יסון ההונג־קונגית הן שחקנים כאלה. 

מבחינת מקורות, האלטרנטיבה למכירת השליטה במתקן היא הגשת בקשה לכינוס נכסים של המתקן על ידי הבנקים בעוד שלושה חודשים, אז תסתיים תקופת החסד שקיבלה, ומכירת המתקן לכל המרבה במחיר.

מצב כזה עשוי לגרור את השבתת המתקן לזמן מה ולהפחתה בשוויו. משום כך, הבנקים שמימנו את את הקמת המתקן, בראשות בנק הפועלים, תומכים במכירת השליטה לגורם שיוכל לטול על עצמו חלק מהסיכון במסגרת של הסדר חוב עתידי.  

מקורות השקיעה 650 מיליון שקל בהקמת המתקן, ועד היום היא מחקה 420 מיליון שקל מהשקעתה זו. הסיבה לכך היא שסדרה של כשלים שהתגלו במתקן הביאה לכך שהוא אינו מצליח לעמוד בתפוקה שהוא נדרש לה לפי התוכניות שלהן התחייבה מקורות ייזום.

כתוצאה מכך, החברה לא הצליחה לעמוד בפירעון חובות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. הכספים האלו שימשו את החברה כדי לממן את הקמת המתקן. ההלוואה הועמדה על ידי בנק הפועלים, בנק ההשקעות של האיחוד האירופי, עמיתים וכלל ביטוח. 

לפני חג השבועות חתמה מקורות על הסכם מול בנק הפועלים שמאפשר לה לחפש רוכש למתקן במשך שלושה חודשים שבהם יקפיא הבנק את הפעולות שהוא נוקט לגביית החוב.

בתמורה לכך העבירה מקורות למתקן 15 מיליון שקל שיספיקו לתפעול השוטף של המתקן באותו פרק זמן. 

בנוסף, מקורות סיכמה עם הבנקים על העמדת ערבות למתקן בגובה של 140 מיליון שקל לצורך תיקון הליקויים שהתגלו בו.

לצורך כל התיקונים נדרשים 200 מיליון שקל. הבנקים הסכימו להעמיד את 60 מיליון השקלים הנוספים שדרושים לכך. עם השלמת התיקונים המתקן יוכל לחזור לפעול בתפוקה של 100%. בשל הליקויים שבו, תפוקת המתקן עומדת כיום על 75% בלבד.

מקורות אינה נדרשת לקבלת אישור מהמדינה לצורך העמדת הערבות הזו משום שהיא נסמכת על החלטת ממשלה קודמת שלפיה החברה יכולה לעשות שימוש ב־830 מיליון שקל עבור הקמת ותפעול המתקן. מתוך סכום זה השתמשה מקורות ב־650 מיליון שקל בלבד. 

במהלך שלושת החודשים הקרובים תדון מקורות עם הבנקים ועם משרד האוצר על מימון שיקום המתקן במטרה להגיע להבנות, וזאת משום שהאוצר ורשות המים מתנגדים לכך שמקורות תשקיע סכום נוסף במתקן. 

למקורות יש חזית נוספת עם האוצר: החברה ביקשה מהמשרד הקלות בנוגע לתפוקה של המתקן. האוצר דורש מהחברה לעמוד במלוא התפוקה, שעומדת על 100 מיליון קוב בשנה, בעוד בשל הליקויים המתקן מצליח להפיק רק 75 מיליון קוב בשנה.

כיום, אם המתקן לא עומד ביעד ההפקה שלו, הוא נקנס על ידי האוצר לפי מנגנון שקבעה המדינה. מקורות ביקשה מהמשרד להקפיא את מנגנון הקנס באופן זמני, כחלק מעלות התיקון של המתקן.

נכון להיום, באוצר וברשות המים מתנגדים לבקשה הזו, גם לאור העובדה שישנה בוררות שמתנהלת בין הגורמים בשל חוב של 70 מיליון שקל של מקורות למדינה שנגרם כתוצאה מכך שהמתקן לא עמד ביעדי התפוקה שלו בשנה וחצי האחרונות. 

בשבועות האחרונים הבנקים המממנים נתנו את הסכמתם לכך שמקורות תסלק מהפרויקט את הקבלן המבצע שלו - שותפות IVM: מיזם משותף לחברת סדיט הספרדית (67%) וחברת מנרב הישראלית (33%).

לפי החוזה שנחתם בין מקורות לשותפות, הקבלן המבצע מחויב להפעיל את המתקן במשך שנתיים מתום ההקמה שהושלמה ב־2016. בחודש ינואר האחרון מקורות סילקה את הקבלן המבצע, אך בחודש אפריל האחרון החליט בית המשפט להחזירו לפרויקט. 

בין הקבלן המבצע למקורות מתנהלת בוררות בשל תביעה בהיקף של 700 מיליון שקל שהגישה מקורות נגד הקבלן המבצע בטענה שהוא אחראי לליקויים שהתגלו במתקן.

בנוסף, מקורות מחזיקה ברשותה ערבויות של הקבלן המבצע בהיקף של 280 מיליון שקל שאותן היא שואפת לחלט. לא ברור אם בית המשפט ייתן את הסכמתו לכך. 

לטענת מקורות, הקבלן המבצע עסוק באיסוף הוכחות לבוררות, ומשום כך הפעלת המתקן לוקה בחסר גם לאחר שבית המשפט אישר את חזרת הקבלן המבצע להפעלת המתקן.

צילום: ארכיון