הביטו ברגלה של ר', תושבת אשדוד כבת 55. באחד הערבים לאחר כיפור, יצאה ר' להליכה בטיילת על ציר שדרות הרצל, מצפון לדרום. לאחר שחצתה במעבר חציה את הכיכר שבין רחוב תמוז ורחוב נעמן, והמשיכה דרומה, הבחינה ר' בשלושה נערים היושבים על הספסל הממוקם בסמוך לטיילת.

ר' לא התייחסה אליהם והמשיכה בהליכתה.

בשעה שחלפה על פניהם היא נכנסה לאזור חשוך.

לפתע, ללא כל אזהרה נפלה ר' על המדרכה ונחבטה בקרקע.

באותו הרגע, התרוממו שלושת הנערים מן המקום תוך שהם מתגלגלים מצחוק, שמחים ועולצים ונסו על נפשם.

ר' שכבה על המדרכה נאנחת מכאבים, מבולבלת והמומה.

בתחילה - ר' לא הבינה מה קרה. לאחר שהתעשתה מעט והביטה מסביב, נגלה לה המחזה המצמרר, הנערים קשרו חוט תיל דוקרני מהספסל לעץ והמתינו לצועד הראשון שיתקל במכשול. למזלה הרע הייתה זו ר' שנפגעה.

החוט יצר חתכים ברגלה - וגבה, ידיה ורגליה כאבו והיא פרצה בבכי נסער של חוסר אונים.

במשך דקות שכבה ר' על הקרקע עד אשר אזרה כוחות והחלה עושה את דרכה אט-אט לכיוון ביתה המרוחק כ – 2.5 קילומטרים מהמקום. ר', אישה מופנמת, למודת סבל, נשאה את העלבון עמה עד הגיעה לביתה.

יהודה בר יוסף, מכר של ר', קיים שיחה עם המוקד העירוני אך הסתבר, כי במקום אין מצלמות אבטחה.

יהודה בר יוסף: "עם היוודע לי הסיפור, לא הפסקתי לתהות,

כיצד הגיעו נערים לדרגת רוע שכזו?!. מי אשם? מי הם ההורים שלהם?

האם מעשה כזה נכלל במסגרת מעשי הקונדס של בני הנוער?

ומה היה קורה חלילה, אם אישה בהיריון, קשיש, קשישה או נכה היו חולפים באותו הרגע במקום?

לתשומת לבכם הצועדים, העוברים והשבים בשעת לילה".

כאן נקשר חוט התיל: