זוכרים ולא שוכחים: עשור לפיגוע הכפול בנמל אשדוד
24.03.14 / 19:17
את אותו היום הארור, היום בו הפכה אשדוד להיות חלק מהערים בהם פגעו פיגועי רצחניים, אף אשדודי לא יישכח. את קולות הנפץ שנשמעו היטב ברחבי העיר, את יללות האמבולנסים וסירנות כוחות ההצלה, את השמועות ואת הבשורה הקשה מכל - 10 נהרגו בפיגוע כפול בנמל אשדוד. לא נשכח ולא נסלח
היה זה עוד אחר צהרים מנומנם באשדוד, שקט למדי, תחילתו של שבוע חדש. על צמרות העצים צייצו הציפורים והכל היה נראה מושלם, עד לאותו הפיצוץ שהרעיד את העיר, זמן קצר אחריו פיצוץ נוסף. לפתע השלווה מתחלפת בקולות יללות האמבולנסים. "תאונת עבודה בנמל" החלו מדווחים תושבים איש לרעהו, אך לאט לאט התמונה התחילה להשחיר עוד ועוד.
כוחות ראשונים שהגיעו לנמל החלו לקלוט את גודל האסון שפקד אותנו. אין מדובר בתאונת עבודה, מדובר בשני מוקדים, שני מחבלים שהתפוצצו וגרמו לנפגעים רבים.
18 נפצעו בפיגוע הכפול, 10 מהם באורח קשה, אך הבשורה הקשה מכל הייתה על עשרה הרוגים בפיגוע הקשה, שמונה מהם עובדי נמל אשדוד ועוד שני אזרחים.
עדי ראיה, סיפרו כי המחבלים ניסו להגיע למיכלי הברום, זאת על מנת לבצע מגה פיגוע, אך התפוצצו מוקדם ממה שתכננו. עוצמת ההרס שנותר לאחר הפיצוצים היו עדות אילמת לעוצמת חומר הנפץ בו השתמשו המחבלים בני העוולה.
10 שנים חלפו מאז אותו יום שחור באשדוד - נרכין ראש ונזכור ההרוגים:
דני אסולין - בן 51, מאשדוד
דני אסולין היה נשוי לנגבה הותיר אחריו שני ילדים - אדווה וניס. אסולין עבד בציוד מכני בנמל אשדוד במשך 30 שנה. שבועיים לפני הפיגוע חזר מהשתלמות בגרמניה כדי להתרשם מציוד מכני חדש.
אברהם אברהם - בן 33, מאשדוד
אברהם אברהם הותיר אשה, אתי, בת 27, שנשא כארבעה חודשים לפני הפיגוע. הוא עבד שמונה שנים כחשמלאי עגורנים בנמל אשדוד. אישתו אתי סיפרה כי שמעה על הפיגוע לאחר שחבר של אברהם התקשר וחיפש אותו. "מיד אחר כך אחותי התקשרה וסיפרה לי שהיה פיגוע בנמל אשדוד. ניסיתי לאתר את אברהם בשני הטלפונים הניידים שלו והוא לא ענה. נסעתי לנמל, אבל בגלל המחסומים לא הצלחתי להיכנס. כששבתי הביתה התחיל זרם הטלפונים והחשש התחזק".
מזל מרציאנו - בת 30, מאשדוד
מזל מרציאנו עבדה כמנהלת השיווק של חברת נחמיה לחוביץ' למוצרי בשר. גל לחוביץ', מבעלי החברה, סיפר שהמחבל המתאבד התפוצץ בדיוק מאחורי המקום שבו ישבה, מחוץ לקיר המכולה שבה ממוקמים משרדי החברה. לדבריו, מזל היתה עובדת חרוצה שתרמה רבות לחברה בעשר שנות עבודתה. מזל השאירה אחריה שני בנים ובעל. אביה עבד בבתי הקירור של נמל אשדוד. בבית הספר התיכון היא היתה באותה שכבה עם מוריס טובול, שנהרג גם הוא בפיגוע.
מוריס טובול - בן 30, מאשדוד
מוריס טובול הותיר אחריו שלושה אחים ואמא. זמן קצר לפני הפיגוע הוא עבר לגור עם הכדורגלן דוד רביבו, שחקן מ.ס. אשדוד בעבר. טובול היה חברם הטוב ביותר של האחים הכדורגלנים חיים ודוד רביבו. זמן קצר לפני הפיגוע עוד בילה מוריס בחברתם של האחים רביבו, בבית קפה במרכז העיר. דוד רביבו: "הוא מיהר לאכול והודיע שהוא הולך לעבודה. אמרתי לו: למה אתה מתחיל בצהריים, יש לך יום חופשי? והוא אמר ששינה את לוח שעות העבודה כי מחר (שני) יש למ.ס. אשדוד משחק נגד בני-סחנין, והוא לא מחמיץ משחק שלנו. אני הלכתי לאימון, והוא נסע לגורלו".
גיל אבוטבול - בן 38, מאשדוד
גיל אבוטבול, בן 38, נשוי ואב לשניים, התגורר בעיר אשדוד. הוא היה השוער של קבוצת הוותיקים של מועדון הכדורגל מ.ס. אשדוד.
משה הנדלר - בן 29, מרחובות
משה הנדלר נהרג בדרך למקום עבודתו במסוף המטענים בנמל אשדוד. הוא גדל והתחנך ברחובות. לפני גיוסו למד בבית הספר הטכני, ושם הוכשר כמכונאי ושירת בשדה התעופה תל-נוף. חבריו מספרים שאהב מוסיקה, בעיקר מוסיקה מזרחית, והיה אוהד מושבע של בית"ר ירושלים. ערב לפני הפיגוע בילה הנדלר עם חבריו במועדון. החברים סיפרו שהוא אהב מאוד את מקום עבודותו והזדהה אתו. הוא הותיר אחריו אשה, ילדה , הורים ואחות.
אופיר דמרי - בן 31, מרחובות
אופיר דמרי היה חברו הטוב של משה הנדלר. אחותו, מירב, סיפרה לאחר הפיגוע שאחיה עבד באחד מבתי המלאכה בנמל. לדבריה, ברגע ששמעה שהנדלר נהרג, היא חששה גם לחייו של אחיה. אופיר הותיר אחריו אישה ושני בנים. הוא תואר כאיש משכין שלום.
אברהם פנחס זילברמן - בן 46, מתל אביב
זמן קצר לפני הפיגוע התקשר פנחס לאישתו ואמר לה "אני אוהב אותך". זו היתה שיחתם האחרונה. שעתיים מאוחר יותר הוא נהרג בפיגוע בנמל אשדוד. "בשיחה האחרונה בטלפון פיני אמר לי שהוא רוצה לעשות לי הפתעה. הוא רצה שנחגוג את חג הפסח באילת", סיפרה האלמנה רחלי. פיני ניהל בעבר מסעדות באזור תל אביב ועבד כנהג מונית. בשנים האחרונות עבד כנהג וכשליח בחברה באזור נמל אשדוד. "כל מה שאפשר להגיד על פיני זה שהוא היה בחור מקסים. אהב לעזור. לא ידע להגיד לאף אחד לא", אמרה רחלי. זילברמן הותיר אשה וילדה, אב ואחות.
ציון דהאן - בן 30 מאשדוד
כשנה לפני הפיגוע הוא ניצל בנס מתאונה קשה בנמל לאחר שנפצע במהלך העבודה מכבל שהשתחרר לעבר פניו. הוא יליד הארץ, למד במקיף ג' ובכיתה י' עבר לפנימייה צבאית של חיל חימוש בצריפין. בשנת 2000 החל לעבוד בנמל כמכונאי לציוד כבד ואהב את עבודתו. היה נשוי לאתי ואבא לביתו ליאור. השנה אמורה ביתו לחגוג את בת המצווה שלה, בלי האבא אותו לא זכתה להכיר.
אבי סוויסה - בן 56 מקריית מלאכי
עבד כמחסנאי בנמל. אשתו רותי שחששה לגורלו ניסתה להתקשר אליו לנייד ולא הצליחה הגיעה לנמל, שם נודע לה גודל האסון. " הזמן לא עוזר או הופך את הדברים לקלים יותר" אומרת אישתו רותי שנים לאחר הפיגוע.