בחודש ינואר 2009, בשלהי מבצע עופרת יצוקה, שריפה פרצה במפעל אגן כימיקלים וכמעט והובילה לפינוי אוכלוסיית ניר גלים והשכונות הצפוניות של אשדוד. לתושבי אזורים אלה ניתנה הוראה להסתגר בבתיהם בעקבות שריפת החומרים הרעילים שהיו באותה העת במפעל.

כ-9 חודשים לפני כן אירעה שריפה גדולה וחמורה לא פחות במפעל הכימיקלים "חמורד". השריפה פרצה כתוצאה מכשל חשמלי ותקלה במערכת הספלינקרים הובילה לשריפה של חומרים כימיים רבים, לענן עשן שחור והוראה לתושבי ניר גלים הסמוכה להסתגר בבתיהם. כתוצאה מאותה השריפה פעלה עיריית אשדוד לביטול רישיון העסק של המפעל ובית המשפט אסר על המפעל מלעסוק בחומרים מסוכנים.

שני אירועים חמורים אלה התרחשו אצלנו באשדוד, באזור התעשיה הצפוני שמאוכלס במפעלים רבים שמחזיקים חומרים מסוכנים.

שני מקרים אלה ודוח מבקר עיריית אשדוד בשנת 2009 שקבע כי "לא נעשה סקר סיכונים המתייחס להשפעה הסביבתית המצטברת של מפעלים ומחסנים הקיימים באזורי התעשיה ומחזיקים חומרים מסוכנים וכן לא נבדקה השפעה הדדית בין מפעלים סמוכים", הובילו את איגוד ערים לאיכות הסביבה באשדוד וחבל יבנה, לבצע סקר כזה.

הסקר בוצע והוצג לחברי מועצת העיר אשדוד במהלך שנת 2010, וממצאיו לא פשוטים כלל. סקר הסיכונים בוצע על ידי האיגוד ששכר את שירותי של ד"ר ברזילי ישראל כיועץ. הסקר בדק מספר מפעלים מייצגים באזורי התעשיה ובעורף הנמל, שמחזיקים את הכמויות הגדולות ביותר של חומרים מסוכנים. עבור כל מפעל נקבע תרחיש סיכון.

ממצאי הסקר:

מנרב בתי קירור – במפעל מוחזקת אמוניה, גז רעיל ודליק (כמו זה שהתפוצץ בטקסס). האמוניה משמשת לתהליכי הקרור. די בחור בגודל 1 צול בחלקו העליון של המיכל כדי לגרום לענן רעיל. סמוך לבתי הקרור נמצאים מרכזי אוכלוסיה הומי אדם.

סולבר – מחזיק בחומר הקסאן, חומר דליק ביותר והתרחיש הוא לשריפה גדולה שתתרחש משריפת שלולית בקוטר 12.5 מטר.

אוברסיז קומרס – מחזיקים בפחמן דו חמצני שהוא רעיל ודליק. חור במיכל בחלקו העליון בגודל 0.75 צול, יכול לגרום לענן רעיל.

רינכם – המפעל החזיק במימן כלורי, חומר רעיל ביותר. ממצאי הסקר העלו שהמפעל מהווה סכנה ברורה ומידית על שלום הציבור ובעקבות ממצאי הסקר הוצא צו סגירה לעסק והגזים פונו לאתר רמת חובב.

אגן כימיקלים – החומר שנבחן בסקר הוא כלור, חומר רעיל ביותר שגורם למוות תוך זמן קצר ביותר. חור בקוטר 0.5 צול במיכל עלול לגרום לענן כלור רעיל.

כימיכלור – הסכנה היא מריאקציה בין חומרים שיכולה להוביל לשחרור כלור לאוויר ויצירת ענן רעיל.

קונטם – אתילן אוקסיד, חומר רעיל ודליק. די בחור בגודל 0.75 צול כדי להביא לסכנה וענן רעיל.

רותם אמפרט – גופרית דו חמצנית, חומר רעיל. הסכנה היא מיצירת ענן רעיל כתוצאה משריפת גופרית ופליטת SO2.

הממצאים העיקריים של הסקר היו כי הסיכון העיקרי לריכוזי האוכלוסיה הוא מחומרים רעילים של גזים או נדיפים, כמו אלה שנמצאים במנרב, אגרקסקו, חירון, קירור אשדוד. עוד עלה בסקר כי מפעלים המחזיקים גזים ונוזלים דליקים, מהווים סכנה חמורה לנמצאים בסביבתם.

בסקר נקבע כי "המתקנים המסוכנים ביותר באשדוד הם מסופי המטען, אגן כימיקלים ובתי הקירור. עוד נקבע בסקר כי אזור התעשיה הכבדה נמצא במרחק אוירי של 700 מטר מריכוזי אוכלוסיה – מרחק שעלול לסכן את האוכלוסיה. "באזורים אלה נמצא מספר רב של מפעלים המחזיקים כמויות גדולות של חומ"ס (חומרים מסוכנים – ע.א.). האמצעי היעיל ביותר למניעת סיכון ריכוזי אוכלוסיה ואזורי מגורים מאירועי חומ"ס הוא הרחקה, ככול שניתן, של החומ"ס מאזורים אלה", נכתב בממצאי הסקר.

כאן המקום לציין כי הסקר לא כלל את בתי הזיקוק, חברת חשמל והאתר לקליטת הגז הטבעי מצפון לעיר.

בחודש אפריל 2011 פירסם אשדוד נט סקר שביצע איגוד ערים בבתי הקרור ברחבי העיר. מטרת הסקר הייתה לבחון את מרחקי הסיכון של בתי קירור ומפעלים העושים שימוש בגז קירור אמוניה ממרכזי אוכלוסיה. לבחון את אמצעי צמצום הסיכונים מבתי הקירור. לבחון את נושא מיגון האוכלוסייה בעת אירוע דליפת אמוניה.

ממצאי הסקר, כפי שהוצגו בדוח, קבעו שמרבית בתי הקירור ממוקמים בסמוך לריכוזי אוכלוסיה. באשדוד, בסמוך לבית קירור גדול ומפעל גדול שמשתמש באמוניה, קיימים מספר מתחמי מסחר מהגדולים בעיר והם לא עומדים במרחק ההפרדה המינימאלי האפשרי על פי חוזר המנכ"ל.

באיגוד מציינים בדוח מספר דרכים לצמצום הסיכון, כמו לדוגמא התקנת ארובות, צמצום מלאי האמוניה, חלוקה למספר מערכות קטנות ועוד הצעות כאלה ואחרות שלא ברור אם החלו ביישומם.

בנוסף מציעים באיגוד להתקין מערכות התראה שתותקן באזורי רצפטורים ציבוריים הסמוכים מאד למקורות סיכון ותוכל להציל חיים. לא ברור מה מאלה בוצע בסופו של דבר.

צילומים: דוחות איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה