קי.בי.ע שהייתה בעלים של כשליש מכל הקרקעות באשדוד, אותם רכשה בשנת 1956  במחיר כמעט אפסי בתמורה לפיתוח העיר אשדוד ובהכנת תוכנית המתאר שלה, הגישה תביעה על סך 103 מיליון ₪ בגין שטח בן 934 דונם הנמצא כעת בתחום השיפוט של המועצה האזורית באר טוביה ובחלקה הצפון מזרחי של אשדוד.

ב־1995 פורסמה תמ"א/22 - תוכנית מתאר ארצית ליער ולייעור - אשר בעקבותיה הגישה החברה בשנת 1998 תביעת פיצויים בטענה לירידת ערך.

החברה טענה כי נפגע פוטנציאל ההשבחה של קרקעות אלה. תביעתה נדחתה בוועדה המקומית ובעקבותיה פנתה החברה לוועדת הערר במחוז דרום. בהמשך, למרות חוות דעת שמאית כי אין פגיעה בערך הקרקע, פנתה החברה לבית המשפט לעניינים מנהליים בטענה להליך לא תקין, וכך התיק נפתח מחדש וחזר לוועדת הערר.

במקביל, אושרו תוכניות מתאר ארציות תמ"א 35 (תוכנית מתאר לבנייה, פיתוח ושימור) ותמ"א 39 (תוכנית מתאר ארצית חלקית לאזור ניצנים וצפון אשקלון), אשר עיבו את נפח התביעה. השמאית הקובעת, אשד, אימצה את חוות דעתה של השמאית נחמה בוגין ולפיה בשל אישור תמ"א/22 לא חלה כל ירידת ערך. עם זאת, היא סיכמה את ירידת הערך בעקבות התוכניות האחרות (תמ"א 35 ותמ"א 39) ב 4.5 מליון ש"ח.