בשבוע שעבר פרסם שירות התעסוקה נתונים מדאיגים לפיהם במהלך חודש יולי 2012 חלה עלייה נוספת במספר המובטלים בישראל, נתון שעומד על 187 אלף איש. על פי הנתונים, שיעור האבטלה הגבוה ביותר באזור הדרום הוא בקרית מלאכי ועומד על 11.9 אחוזים. בקרית גת השכנה המצב קשה גם כן ואחוז המובטלים עומד על 11.8 אחוזים.

 באשדוד נרשמו 7.9 אחוזי אבטלה, עם 628 מובטלים חדשים,מקום שלישי בארץ ובאשקלון 7.8 אחוזי אבטלה עם 367 מובטלים חדשים.

 חופית (29), אקדמאית מאשקלון שמתקשה למצוא תעסוקה בעיר, אמרה: "אולי הייתי צריכה להיות נהגת מלגזה, כי בזה יש עבודות, אבל אין תעסוקה לאקדמאים".

נדב (27) : "אין מה לעשות באשדוד עם תואר. בשביל להביא כסף ולצבור ניסיון את חייב לצאת מהעיר לכיוון המרכז, מחירי השכירות זהים, אז למה לי להישאר תקועה בעיר שמתיימרת להיחשב מרכז אבל בפועל היא פריפריה".

ענתי (26): "אשדוד זקוקה למקומות תעסוקה, לחברות הייטק, למפעלים, למשרדים, למקומות תעסוקה אמיתיים. ממה כל האשדודים מתפרנסים? אנחנו יותר מ-250 אלף תושבים, לא הגיע הזמן שיקימו פה חברת הייטק גדולה שתאגד בתוכה את כל האנשים שנאלצים יום יום לנסוע מחוץ לעיר להביא פרנסה. צריך לחשוב על דרך מקורית על סף "שוחד" איך לגרום ליזם להשקיע דווקא באשדוד".
 

המאפיינים העיקריים בקרב המפוטרים: נשים, גילאי 25-34, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים. חופית, שעונה להגדרות, היא בעלת תואר ראשון וכבר חודשיים נאלצת לפקוד את לשכת התעסוקה ולחתום על דמי אבטלה.

 לדבריה, לאחר מאמצים רבים למצוא עבודה, לא נותרה לה ברירה: "אני יושבת וחושבת שאחרי שלמדתי תואר ראשון ועסקתי והתמחיתי בתחומי המחשבים והאינטרנט, הנה אני פה, בלשכת התעסוקה, מקבלת דמי אבטלה. זה מכאיב ומכעיס".

 חופית מנסה כעת לעשות הסבה להוראה, אבל גם בתחום הזה היא מתקשה למצוא תעסוקה. "במשך השנים עבדתי בתל אביב. לצערי הרב, היצע המשרות פה לא גבוה, בלשון המעטה. אני לא רוצה להישמע מתנשאת, אבל אולי הייתי צריכה להיות נהגת מלגזה, כי בזה יש עבודות, ובכלל בעבודות ייצור, אבל לאקדמאים אין תעסוקה. אני מנויה באתרי חיפוש עבודה וסורקת אותם מדי יום, ואין משרות. לא בתחומי הוראה ולא לאקדמאים. אתה הולך ולומד באוניברסיטה ואתה בטוח שיש לך עבודה, ואז המציאות באה וטופחת על פניך".

חופית סיפרה כי לפני כארבע שנים היה היצע גבוה יותר. "דווקא עכשיו, כשיש לי ניסיון, היה נדמה שיותר קל, אבל פשוט אין. אני נתקלת בלשכת התעסוקה בעוד אקדמאים רבים שזה מצבם. עבדתי, מתוך פשרה, כפקידה. זו העבודה היחידה שמצאתי, אבל זה לא לעניין. הקהילה באשקלון מפותחת כיום מאוד מבחינת אקדמאים, אבל בסופו של דבר צריך למצוא עבודה כפקידה. גם בתל אביב כבר קשה למצוא, וגם אי אפשר לקום כל יום ב־5:00 בבוקר".

יו"ר המרחב באשדוד, חיים שייב,. "אני חושב שהנתונים הללו מהווים עוד הוכחה לכך שהממשלה עשתה הכל - פרט לנושאים החברתיים. במקום לייצר מקומות עבודה, מייצרים תקנות שגוזרות גזר דין מוות על מפעלים, כדוגמת מפעל טית-בית, מפעל שנסגר לפני חודש וחצי באשדוד, שייצר שמנים. אני תקווה שתהיה התעשתות בקרב קובעי המדיניות בסדר היום הציבורי ויעלה הנושא החברתי, התעסוקה ותנאי העסקה. חוסן ביטחוני של המדינה הוא בראשיתו בעוצמה החברתית ובלכידות החברתית".