ביום שני האחרון התקיים טקס הענקת אות יקיר ישראל יפה לשנת 2012 במשכן הנשיא. השנה הפרס הוענק לשני אנשים מכובדים: שאול בן שמחון, בן עירנו, ואלבר דלורוז, אזרח צרפתי שעומד בראש קרן אשר תרמה מאות מיליונים למדינה. עד היום, רוב הפרסים הוענקו לאנשים עשירים מאוד, כדוגמת טד הריסון ופולה מוזס ושאול בן שמחון הוא הראשון שקיבל את האות על תרומה שנוצרה מתוך אישיותו ופועלו.

 לפני כחודש בן שמחון קיבל שיחת טלפון שהצליחה להפתיע אותו, "מעבר לקו הייתה אישה נחמדה שהודיעה לי כי המועצה לישראל יפה החליטה פה אחד, בהמלצת כמה חברים, להעניק לי את אות יקיר ישראל לשנת 2012. מאוד הופתעתי כשקיבלתי את הטלפון הזה כי לא חשבתי ולא ציפיתי שאקבל את הפרס". מספר שאול.

 הטקס, התקיים במשכן הנשיא שם הוא העניק לבן שמחון את הפרס, במעמד המשפחה הקרובה וראש העיר ד"ר יחיאל לסרי".

בטקס פנה שמעון פרס בפנייה אישית אל שאול בן שמחון ואמר לו שהפרס הכי חשוב שעליו לקבל זה על החברות. "הוא אמר דברים טובים, אבל ריגש אותי במיוחד המשפט שנשיא המדינה אמר: "אפשר לומר על שאול שהוא מצטיין בהרבה דברים אבל אין מצטיין ממנו בחברות. שאול הוא חבר לכל החיים והחברות איתו היא לכל החיים'. האינטימיות  של המשפט, במעמד זה רגשה אותי במיוחד. "

במהלך השנים נרקמה ידידות בין השניים. "היו ביני ובין פרס פגישות רבות במהלך השנים, ולדוגמה הוא ובן גוריון עזרו לי רבות בהקמת הנמל באשדוד. בנוסף, פרס גם עזר לי להקים את אלת"א באשדוד כי רצו להקים את המפעל בבאר שבע".

עם השנים פרס הפך להיות חבר המשפחה, "פרס היה אורח קבוע באירועי המשפחה ובחתונות של הילדים. בברית של אייל בני הוא הגיע ואמר לי שהביא לי מתנה לברית וזה האישור להקים את אלת"א באשדוד". למעשה אין אירוע משפחתי של שאול, שפרס לא נכח בו, כולל אירועי הנכדים.

 שאול בן שמחון, מאנשי הציבור המובהקים בארץ, פעיל מאז קום המדינה במגוון תחומים - החל מהתנועה הציונית וכלה במערכת הפוליטית, דרך הטבעת חותם בתחומי התרבות, החינוך, בניין הארץ ופעילות בקרב החלשים שבחברה באשר הם. הוא שיקם אסירים, חילק למעלה מעשרת אלפים מלגות משמעותיות לסטודנטים (כנראה האדם הפרטי שחילק הכי הרבה מלגות בהיסטוריה של ישראל), השפיע על שינוי המדיניות של ממשלות ישראל וסייע לאלפי משפחות נזקקות ברחבי המדינה. 

שאול הגיע לארץ ממרוקו ב-1948, הספיק להתגייס ולשרת בחטיבת הנגב, השתתף בקרבות כחייל בגדודו של חיים בר-לב.
באילת היה עד להנפת דגל ישראל על חופי הים האדום - דגל הדיו. "בשנת 47 ניסיתי להגיע לארץ עם אוניה, אבל באלג'יר תפסו אותה והחזירו אותנו למרוקו", נזכר בן שמחון. "ב-48 עשיתי ניסיון נוסף, הגענו לאלג'יר ומשם לדרום צרפת, שם עשינו אימונים צבאיים במחנות סודיים".

לאחר מספר חודשים שאול בן שמחון וחבריו הגיעו לארץ באוניה שהביאה ניצולי שואה מאזור מרסיי.
"הגעתי לארץ בגיל 18, כמגויס מח"ל", משחזר בן שמחון ומוסיף, "הגענו בכדי להשתתף במלחמת השחרור, וכך ישר מהאוניה התגייסתי לחטיבת הנגב, לפלמ"ח ולגדוד 8".

 כאמור ב-48 עם הכרזת המדינה צעירים רבים יצאו למלחמה ביניהם בן שמחון, "המדינה נלחמה נגד 7 מדינות ערב, כך שהיו זקוקים לכמה שיותר חיילים. גייסו נערים בני 15 ו-16, כולל בנות. אני זוכר שבפלמ"ח היו המון בנות שנלחמו איתנו, רובן מהקיבוצים והמושבים.

היה חינוך אחר, באנו להילחם, רצינו להקים מדינה והודות לצעירים הללו הוקמה מדינת ישראל".

 עם שחרורו מהצבא הגיע לירושלים והצטרף מהר מאוד למשמרת הצעירה של מפא"י, נבחר למזכיר המשמרת ויזם פעולה רחבה, התנדבותית, בקרב העולים במושבי פרוזדור ירושלים.

 החיים הובילו את בן שמחון לאשדוד כמזכיר מועצת הפועלים. אשדוד, אז גבעת חול נידחת, קלטה עליה רבה ממרוקו וכדי שתהפוך לעיר ואם בישראל צריכים היו כתפיים רחבות ויציבות. כתפי שאול היו שם גם בהקמת הנמל. "קיבלתי מלגה מלאה מהמכון למחקר כלכלי-חברתי, ובתמורה למלגה נתנו לנו שתי אפשרויות – להקים עיר או לצאת לשליחות לחו"ל. היינו סה"כ 40 סטודנטים, ומתוכם אני היחיד שבחר לעזור הקים עיר בישראל, כל השאר יצאו לשליחויות בחו"ל".

 כחבר בוועדה המרכזת של ההסתדרות ניהל מאבקים בלתי פוסקים למען הבטחת תעסוקה, בעיקר בערי פיתוח, להצמדת השכר למדד יוקר המחיה, למתן נקודות זיכוי למשפחות ברוכות ילדים, למלחמה בריביות הגבוהות של הבנקים. הוא היה לקול של החלשים בחברה הישראלית.

שאול היה בין מייסדי ברית יוצאי מרוקו ב-1968 ויזם מפגש "המימונה" הראשון: עיצב אותו, נתן לו את אופיו העממי, והכין את התשתית להפיכתו לאירוע משמח לכלל ישראל.

גם כיו"ר "הארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה בארץ ובעולם" הקים עם יהודי התפוצות קרן מלגות עצומה בממדיה בשיתוף כל המוסדות להשכלה גבוהה. במכון בן צבי יזם מכון למחקר על יהודי צפון אפריקה שפועלו המחקרי לא יסולא בפז היום.

באותן השנים נשלח, ע"י ראש הממשלה יצחק רבין, לנהל מגעים ראשונים עם בית המלוכה במרוקו, מגעים שהניבו את ביקורו הסודי של רבין שם.

אחד ממפעליו של איש רב פעלים זה היה הקמת בית אבות באשדוד, אליו גייס את כל כוחותיו, קשריו ויכולותיו כדי להבטיח לזקני הקהילה מזור בשנותיהם האחרונות, ולא להידחק לעריריות מנוונת של בדידות.

 וכך הייתה ידו של שאול במעש הפוליטי, המדיני, החינוכי, התרבותי והקהילתי בארץ, ועל כן הוא מוענק לו אות "יקיר ישראל יפה" לשנת 2012 .

 גם היום בן שמחון לא נח על זרי הדפנה וממשיך בכל הכוח בעשייה ההתנדבותית. "כיום אני מכהן כיו"ר ועד המנהל של בית אבות אשדוד בהתנדבות, נשיא לשכת מסחר והתעשייה ישראל מרוקו, יו"ר ארגון העולמי יהודי צפון אפריקה. חבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון.

גם בגיל 80 פלוס הוא ממשיך ליזום פעילויות חברתיות – כיום הוא חבר הפורום לאיכות הסביבה באשדוד ובחודשים האחרונים הקים חוג ללמידת מורה נבוכים של הרמב"ם ש-70 איש משתתפים בו פעם בשבוע בבית אבות באשדוד".