ראש הממשלה ושר הביטחון העדיפו להטות את הכותרות מדו"ח המבקר הצפוי אל המצב הביטחוני. אולם הדוח התפרסם והכותרות כובשות את החדשות.

 גם המחאה החברתית שמתארגנת לחזור בשבועות הקרובים, לא מוסיפה להם בריאות או רצון לחזור ולעסוק בנושאים החברתיים בהם הם מתקשים לטפל.

אלו גורמים לכך שנתניהו וברק היו מעדיפים להסב את האש לכיוון הדרום והאוייב המשוטף לכל העם.

הפלסטיניים לא מעוניינים  להחריף את הלוחמה ולירות טילים לעבר אשדוד, באר שבע ואשקלון.
עד אמש הם היו בטוחים שמפלגת האחים המוסלמים במצריים ניצחה, מה שנתן להם רוח גבית, אולם מלחמת האחים שצפויה לפרוץ במצריים תיצור סיטואציה שאין בעל בית במצריים ומכאן שאין מי שיוכל לעצור את ההתדרדרות.

לחמאס, השולט בעזה, יש יותר מה להפסיד מאשר לישראל במצב לוחמה מסיבי. ומכאן שקיימת האפשרות שהלוחמה תתרכז בישובי עוטף עזה עד שדרות.

אולם יש להפנים שההיגיון הבריא לא תמיד משחק כינור ראשון בעזה. וכול טיל יכול לגרום לאסון שידליק את כל הגזרה.