ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
24.04.12 / 07:10
ביום הזיכרון, אני לובש לבן וכחול
ובוכה איתכם, משפחת השכול.
לעצור דמעתי איני יכול
כי צרובות עיני כבסופת-חול.
הם עוברים בסך, צועדים בגלים צעירים, חסונים, אך פניהם נפולים.
ואני שואל אותם לאבלם, והם תוהים: למה עצובים כולם?
את חיינו הרי נתנו בשבילם שיחיו בשלום ובטחון בגבולם.
ואני משיב להם בראש מורכן, כי הצער והכאב הם מהאובדן.
החלל שנותר מכל קורבן מתמלא יגון, אבל וחורבן.
לכן ביום זה, אני לובש לבן וכחול
ובוכה עם כל משפחת השכול.
לא עת היא לרון ומחול
ביום זה, לעצור דמעתי, איני יכול.
כתב: יעקבי שמעון