באוצר מכנים את הפרשה האחרונה בנמל  כגביית דמי חסות. פרוטקשן.

הפרשה שהסעירה את משרד האוצר, החלה בספטמבר 2008 עת אישרה הממשלה, בתום מאבק ציבורי ממושך, את העברת כלובי הדגים ממפרץ אילת לשטח נמל אשדוד.

הממשלה קבעה כי כלובי הדגים ישוקעו לאורך שובר הגלים של הנמל עד שיוחלט אם להעביר אותם לצמיתות לבריכות דגים בערבה.

בכניסה לנמל אשדוד הופיעו שתי ספינות של חברת ערדג ובהן חלקי כלובי הדגים שיובאו מקפריסין במיליוני שקלים. ואז הפתעה: ועד עובדי הנמל הודיע לחברה כי הספינות לא נכנסות לנמל עד שערדג תתחייב להעסיק שתי משמרות של עובדי הנמל בכל יום ב"פיקוח" על כלובי הדגים.

העלות: כ-18 אלף שקלים ליום.

לא עזרו לערדג התחנונים והטענה שהם אינם זקוקים לשירותיו של אף עובד נמל. אפילו צו שהוציא בית הדין לעבודה לא עשה על העובדים שום רושם. הם לא ויתרו על דרישתם לקבל נתח משמעותי מהדגים בתמורה ל"הסכמתם" לארח את החברה בטריטוריה "שלהם", כלומר שלנו, של אזרחי מדינת ישראל.

מנכ"ל חברת נמל אשדוד והאחראי על הנמל מטעם המדינה, גיבה את העובדים בכך שהנפיק להם חשבוניות עבור "עבודתם".

לטענת האוצר - סגיס, למעשה "הלבין את "דמי החסות" שהעובדים גובים מחברת ערדג?

תגובתו: "ממש לא. אני התנגדתי לעניין הזה והלכתי נגד העובדים. לקחתי אותם לבית הדין לעבודה. טענת העובדים הייתה שהפעלת כלובי הדגים היא פעילות נמלית. אני לא ראיתי את זה ככה, אף שלא חשבתי שהטענה שלהם מופרכת לגמרי. בית הדין אפשר לעובדים להיות מעורבים בשלב ההקמה, ואנחנו ביקשנו שיאפשרו למפעילי כלובי הדגים לעשות את ההפעלה לבד. הפסיקה הייתה שנשב למועצת ייצור (ועדה משותפת להנהלה ולעובדים, שבה מתקבלות החלטות בהסכמה)". - ובלי מכבסת המילים - מי באמת מנהל את נמל אשדוד, אתה או יו"ר הוועד אלון חסן? "העובדים לא מעורבים בכל נושא הניהול ולא בעולם העסקי ולא בדוחות הכספיים. אין דבר כזה שהעובדים יגידו לי 'תעשה עסק כזה או לא'. זה נכון שרציתי לתת לעובדים לקבל אחריות ולהבין שגם להם יש אחריות עסקית; מסיבה פשוטה - אם אנחנו לא נרוויח, לא יהיה מי שישלם להם משכורות. עובדה שהצלחנו, העלינו את רמת השירות והתפוקות, והצלחנו להעביר שינויים בנוהלי קליטת קרובי משפחה". אז מי בעל הבית? בשש השנים שבהן הוא מנהל את נמל אשדוד הפך סגיס לאחד המנכ"לים השנויים ביותר במחלוקת בשירות הציבורי. באוצר, ברשות החברות ובחברת נמלי ישראל מאשימים אותו כי הוא סוגר דילים עם העובדים מאחורי גבו של הממונה על השכר וממנף את כוחם לסחוט הטבות מהממשלה. סגיס, הם טוענים, מאפשר ליו"ר הוועד ולאנשיו לנהל את הנמל הכי גדול במדינה כאילו מדובר באחוזתם הפרטית. "סגיס שכח מי בעל הבית האמיתי בנמל", אומר אחד ממבקריו. בראיון ל-G פורש סגיס את כתב ההגנה. גישת שיתוף הפעולה וההידברות עם העובדים הוכיחה את עצמה בתוצאות הכספיות של החברה, הוא טוען. כמו כן, הוא פעל, לגרסתו, במסירות וביצירתיות למקסום רווחי החברה, קידם את הרפורמה על גבו, נאבק בעובדים בסוגיות עקרוניות, אך קיבל מבעלי המניות שלו רק כתף קרה ויחס כפוי טובה. "כשנכנסתי לתפקיד מישהו אמר לי שהמטרה שלי היא להיאבק בעובדים", כך סגיס. "אבל במילון אבן-שושן כתוב שלארגון יש מטרה משותפת - לא יכול להיות שלהנהלה, לדירקטוריון ולעובדים יהיו מטרות אחרות. הגעתי לנמל שבמשך ארבעים שנה היה משותק בגלל מלחמות, והבנתי שככה אי-אפשר להשיג דבר. אין לי סיכוי לנהל את החברה לבד אלא כחלק מצוות. מצד שני, באתי לעובדים בדרישה מאוד בסיסית: לא תקבלו מתנות חינם. אם אני ארוויח, גם אתם תרוויחו. זו ראייה כלכלית נטו. הפגשתי אותם עם לקוחות כדי שיבינו שבסופו של דבר המשכורת שלהם מגיעה משם". באותו רגע נזרעו הזרעים שינביטו בעתיד את תמריץ הסטייקים הידוע לשמצה: שוברים בהיקף מיליוני שקלים לארוחות במסעדות באשדוד, שחילק המנכ"ל לעובדים ושעוררו עליו את חמת זעמו של הממונה על השכר באוצר. "כשעשינו את הסכם התפוקות עם העובדים, התפוקה הממוצעת עמדה על 120 פעולות למשמרת", כך סגיס. "מ-120 ועד 250 פעולות למשמרת העובד מקבל פרמיה. הפרמיה היא בעצם חלק מהמשכורת כי השכר הבסיסי בלי הפרמיה נמוך מאוד, כמעט שכר מינימום אצל עובדי דור ב'. לכן החלטתי שמי שייתן תפוקה מעבר ל-250 יקבל שוברים למסעדות ולספרים. אני מדגיש שלא מדובר בהטבה שמקבלים אוטומטית. ב-2006 רק 0.6% מהעובדים קיבלו אותה, וב-2010 זה עלה ל-5.3%". - אבל ברור לך שהבונוס הזה אינו חוקי. באף חברה ממשלתית אחרת לא מחלקים שוברים, ולראיה - בית הדין לעבודה הורה לבטל את זה. "בית הדין לעבודה לא קבע את זה. הוא בסך-הכול נתן תוקף להסכם שאליו הגיעו הצדדים, שלפיו במקום שוברים העובדים יקבלו כסף. זה כל הסיפור. אני עדיין חושב שמה שעשיתי היה להשתמש באחד הכלים הבודדים שעמדו לרשותי כמנהל על מנת לתמרץ ולהגדיל את התפוקות. לא אני המצאתי את הכלי הזה, הוא כתוב במפורש ברפורמה, ואגב, בואו לא ניתמם, גם בחברות הממשלתיות האחרות מתמרצים את העובדים".