הצבא שינה גישתו לגיוס הומואים ולסביות לפני כ-17 שנה. הגישה השמרנית פינתה את מקומה לגישה מקבלת יותר, או כפי שמגדיר זאת אנדרי רובין,תושב אשדוד, לוחם חילוץ והצלה בפיקוד העורף והומוסקסואל מוצהר: "בארץ יש אווירה יותר משפחתית, כור ההיתוך בו אנו חיים מאלץ אותנו לקבל אחד את השני". חיזוק לשינוי בצבא אפשר למצוא גם בכתבה שפורסמה על אנדרי באתר צה"ל, שמביא את סיפור יציאתו מהארון של אנדריי.

אנדרי עלה לישראל בגיל 10 וביום הולדתו ה-17 החליט לצאת מהארון בפני חבר קרוב. "הוא הגיב באופן מאוד מקבל וזה נתן לי את הכוח לספר לכולם. התגובה הראשונה היא מאוד חשובה. היציאה שלי מהארון הייתה רצופת הצלחות. לא קבלתי תגובה שלילית במיוחד", הוא מספר.

אולם היציאה מהארון בפני אביו הייתה בכל זאת קשה עבורו. "אבא שלי חשב שאני פשוט צעיר ומבולבל", הוא מספר. "ההבנה שלו הגיעה דווקא דרך המוזיקה. שמענו ביחד "קווין" ודיברנו על פרדי מרקורי שהצליח מאוד למרות ההעדפות המיניות שלו, ופתאום הוא פחות נבהל מזה. השיא הגדול היה שהבאתי את החבר שלי בזמנו לארוחת ערב בבית, וההורים שלי קיבלו אותו מאוד יפה, ולמרות קשיי השפה השתדלו כמה שיותר לדבר בעברית".

עם הזמן אנדרי למד לקבל את עצמו והשלים עם זהותו המינית. זה התחיל מדגל גאווה בחדר והמשיך בפוסטרים ובמסיבות לקהילה הגאה. בגיל 18 הוא הצטרף לאיג"י (ארגון נוער גאה) שם הייתה קבוצה דיסקרטית של נוער להט"בי (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) שהתכנסו למפגשים חבריים.

"זה היה צעד מאוד קשה. חששתי ממשהו שאני לא מכיר, פחדתי לא להשתלב, אבל עובדה שהצלחתי ואני פעיל שם גם היום. יש המון אנשים שעדיין בארון וזה המקום שלהם לשתף בלי שיסתכלו עליהם כמוזרים. היום אני מנסה לגרום לקבוצה להיות יותר פעילה בעיר, (הקבוצה ממוקמת בעיר אשדוד - ר.ו) למשל דרך הרצאות ומסיבות לקהילה הגאה. בערים שהן לא תל אביב עדיין חסרים קצת חיי התרבות של הקהילה".

אנדרי עתיד להשתתף בקרוב בסמינר שמטרתו להעלות את המודעות לקהילה הגאה בקרב בני הנוער. "הקהילה הגאה לא מכילה בתוכה רק את הסטיגמה שיש לאנשים בראש", הוא מציין.  בהמשך הדרך הוא רואה את עצמו כמדריך באיג"י. "הדרכה ולימוד הם דברים מאוד חזקים אצלי ואני מאמין שאעשה זאת בעתיד. גם במסגרת הצבאית אני רוצה להגיע לקורס מ"כים".

לקראת גיוסו לצה"ל, לא כיוון אנדרי במיוחד למסלול הקרבי. אולם הפרופיל הצבאי שלו התאים ולשם הוא הלך. "רק כשהתחלתי במסלול הקרבי הבנתי כמה אני באמת רוצה את זה. אצלי במשפחה, בגלל שאנחנו עולים חדשים, אף אחד לא שירת בצה"ל. בסוף בחרתי בפלחה"צ (פלוגות חילוץ והצלה) כי זה נשמע לי תפקיד מעניין ומגוון", הוא מספר.  שאלה אחת, הוא נזכר, עלתה בפי שאר החיילים – המקלחות: "הסברתי לכולם שאני מפריד בין החיים האישיים והצבא. אחרי יום עמוס אני לא מתעניין באחרים".

גישתו הרגועה והפתוחה של אנדרי עבדה מהרגע הראשון. "אני (ההומוסקסואל) היחיד המוצהר בגדוד, למרות שיש עוד וכולם יודעים ולא מגיבים באופן שלילי. זה הכל עניין של גישה, ברגע שאדם מנסה לחיות חיי שקר אנשים לוקחים את זה אחרת. אני שלם וגאה בעצמי. זה לא שאני אבוא לבן אדם ואגיד 'היי אני גיי', אבל זה יעלה בשיחה בדרך כזאת או אחרת",הוא מסביר ומציין כי "אני מוצהר כדי לעזור לאנשים סביבי לצאת. זה תהליך שעוברים, כי קודם כל אתה צריך לקבל את עצמך ואז השאר הופך לשולי. הגאווה בעיניי זה לחיות בדרך שבה אתה מאמין ולא לחשוב כל הזמן מה החברה תחשוב".

נראה שכור ההיתוך הצבאי לא רק שלא הרע לגישתו, אלא אפילו עזר לו להפיץ את המסר. "הבחור שישן במיטה לידי היה הראשון שסיפרתי לו. הוא הופתע כיוון שהוא הגיע ממקום שבו לא רואים הומוסקסואליות בעין יפה, זה היה זר לו, אבל הוא לא לקח את זה קשה. לפני חצי שנה הוא אמר לי שלמרות שהוא מגיע מבית שבו תמיד אמרו לו שלהיות הומו זה דבר רע, אני ביחס שלי ובהתנהגות שלי שכנעתי אותו אחרת ושיניתי לו את תפיסת החיים. זה היה מאוד מרגש עבורי כי זה בדיוק מה שרציתי.

אנדרי למד שגם הערות על זהותו המינית צריך לדעת לקבל בהומור. "אני צוחק על זה גם לפעמים. אני אומר למישהו שהוא רכרוכי או שהוא גיי, ואז זה כבר לא הופך לעניין. זה כמו שבין חברים אפשר לצחוק על עדות. אני לא מגיע ממקום של לשדר חולשה, כי אז גם מתייחסים אלייך בהתאם. אני לא מסכן או מקופח".

הכתבה באדיבות אתר האינטרנט של צה"ל