עיקרי השינויים שרוצה לעשות הממשלה?

* מתן רוב לפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, כך שהם יוכלו להחליט בלעדית מי יהפכו להיות שופטים בישראל גם בשלום, גם במחוזי וגם בעליון.

* הפוליטיקאים יוכלו לגם לבחור אדם שאינו שופט בעליון לנשיא בית המשפט העליון.

* כל מועמד להיות שופט יצטרך לעבור שימוע פומבי בפני הפוליטיקאים בכנסת.

* חוק חדש מבקש שהרשות השופטת תהיה כפופה לשלטון (פוליטיקאים).

* עוד הצעת החוק שתעלה להצבעה בכנסת אומרת  שהפוליטיקאים יוכלו לפסול חוקים שאינם חוקי יסוד.

*  לא יהיה ניתן לשופטים לתת ביקורת על סבירות ושיקול-הדעת של הממשלה ושריה.

* בתי המשפט, כולל בג"ץ, לא יוכלו לפסול "החלטה של הממשלה, שר משריה, רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם בטענה שההחלטה אינה סבירה.

* פסקת התגברות כך שהכנסת תוכל לחוקק מחדש, ברוב של 61 חברי כנסת, חוקים שכבר נפסלו - אלא אם החוקים נפסלו בהרכב מלא של כל שופטי העליון.

* היועצים המשפטים שבמשרדי הממשלה יקבעו על ידי השרים עצמם ויהיו כפופים להם. לא תהיה לכם סמכות להחליט מה חוקי ומה לא - רק להמליץ.

עיקר התגובות בעד ונגד

רוב המתנגדים למהפכה טוענים כי מאז החלו משפטי נתניהו, הוא פועל להשתלטות של הממשלה על מערכת החוק - הכולל את המשטרה ובתי המשפט והחשש הגדול שלו מהכלא גרם לכך שהפך את עורו מהמגן הגדול של בתי המשפט בישראל למי שמוביל לריסוק שלה והשתלטות טוטאלית עליה.

רוב התומכים במהפכה טוענים שהציבור בחר בממשלה והיא זאת שצריכה לשלוט בכל ורק שליטה מלאה של הממשלה במערכת המשפט, תאפשר לממש את רצון הבוחר ללא שתהיה אפשרות להתערבות חיצונית של שופטים.

המתנגדים טוענים שהשינוי יוביל לשחיתות פוליטית מבלי שיהיה מי שיוכל לעמוד כנגד. הפוליטיקאים יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם וללא כל מגבלה - האזרח הקטן לא יוכל להתמודד מול החלטות שלטוניות שפוגעות בו ולמעשה לא יהיה לאזרח להיכן לפנות ברגע שהוא יפגע. כמו כן שופטים פוליטים יוכלים להטות משפט לטובת בעלי קשרים פוליטיים שמינו אותם כשופטים, וקובעים את עתידם.

התומכים במהפכה טוענים שאפשר לסמוך על הפוליטיקאים שנבחרו על ידי הציבור שהם יהיו מאוזניים ואפשר לסמוך על שיקול דעתם יותר מאשר על שיקול הדעת של השופטים. 

תגובות נשיאת בית המשפט העליון לחוקים החדשים של הממשלה:

"התוכנית נועדה לרסק את הרשות השופטת, אם תתממש, זהותה הדמוקרטית של המדינה תיפגע אנושות".
"העצמאות ואי-התלות השיפוטית הן נשמת אפו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור וכנאמניו".
"ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה"."הסיבה האמיתית שבגינה פועלים הוגי תוכנית השינויים, היא הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים דרך ועדה עם רוב אוטומטי לפוליטיקאים".

הבעיה האמיתית של בתי המשפט ובה יש לטפל, לטענת נשיאת העליון, היא –

הבעיה המרכזית הייתה ונותרה בעיית העומס הרב המוטל על בתי המשפט בישראל. בישראל מכהנים כיום רק  802 שופטים. המשמעות היא כי מדובר בכ-8 שופטים לכל 100 אלף תושבים. לשם השוואה, במדינות המפותחות  מכהנים בממוצע פי שלושה שופטים על כל 100 אלף תושבים. האם ידוע לכם כמה הליכים משפטיים חדשים מוגשים לבתי המשפט ולבתי הדין בישראל בכל שנה? קשה להאמין, אך מדובר בלא פחות מ-850 אלף הליכים.

משמעות הנתונים הללו היא כי שופט במדינת ישראל מקבל בממוצע בכל שנה כאלף תיקים חדשים לטיפולו, המתווספים אל מלאי התיקים הקיים. חשבון פשוט יראה לנו כי גם אם כל אחד משופטי ישראל היה עובד 365 ימים בשנה ו-24 שעות בכל יום, אין שום סיכוי שבמצבת השופטים הנוכחית ניתן להתמודד עם כמויות כאלה בקצב מניח את הדעת. מדובר בעומס לא אנושי, שאין לו אח ורע בעולם.

גדעון סער שהיה בעבר שר המשפטים וחלק משמעותי ביותר בליכוד במשך שנים רבות טוען –
"כמו שממנים עכשיו מנכ"לי משרדים — כך ימנו מחר שופטים. חברי מרכז ופוקדים בפריימריז ידרשו מהנבחרים כתנאי לתמיכה, למנות מקורבים שלהם או הם עצמם לשופטים בישראל".
"זה עולם שלא היה פה אף פעם. אנחנו מדברים על מציאות שבה שופטים יידעו שהם מתמנים רק על בסיס קשרים עם פוליטיקאים, והם יידעו למי הם חייבים את המינוי ומי יקדם או לא יקדם אותם בעתיד — ויצטרכו לפרוע את החוב. זה ישחית את המערכת, שעד כה אי־אפשר היה לקחת ממנה את היושרה והמקצועיות שלה".

עמדת ראש הממשלה נתניהו –
"העם בחר בנו כי הוא רצה שינוי במערכת המשפט - הרפורמה המשפטית היא מימוש רצון הבוחר"

עמדת שר המשפטים לוין:
"הרפורמה שהצגתי תחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה מערבית מתוקנת. היא תבטיח מערכת משפט מגוונת המשקפת את העם כולו, מערכת משפט הנהנית מאמון הציבור שאינה יורדת למגרש הפוליטי".

שרת התחבורה מירי רגב אמרה:
הכול מאה אחוז פוזיציה, מאה אחוז פוליטיקה, אין פה מלחמה על הצדק, יש קרב מאסף על הכוח!".

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הגיב:
"הדמגוגיה, ההתחפרות בעמדות, חוסר הסובלנות, רדידות הטיעונים והדיפת כל בדל של ביקורת, הביאו את אמון הציבור במערכת המשפט לשפל. הגיע הזמן ל'רי-סטארט' של תיקון".

שר התקשורת וחבר הכנסת שלמה קרעי הגיב -
זה נגמר. אחרי יותר מדי שנים שלשופטים היה כוח, הם חוששים שיזיזו את הגבינה שלהם " אנחנו נסיר את המחיצות של בתי המשפט שעומדים בין הציבור לבין השלטון".

יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הגיב:
"אני מברך את שר המשפטים ח"כ יריב לוין על התכנית. דרשנו זאת בהסכם הקואליציוני ודרשנו זאת כל השנים, לצערינו לא היה לכך רוב. אני שמח שהיום יש רוב שסבור כמונו, לשינוי מערכת המשפט בישראל שעקרונותיה תואמים את דרישתנו. במהלך החקיקה נידרש לשינויים נוספים והשלמות בתכנית".

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש:
"כל שיטת המשטר שקמה פה לתפארת במשך 75 שנה עומדת היום בסכנה. זו לא רפורמה במערכת המשפט. זה שינוי עמוק במבנה המשטרי של המדינה. אני מאוד מודאגת. חצו את הקווים, שוברים את המסגרות הבסיסיות שעליהן בנוי המשטר והממשל בישראל, שנבנה במשך שנים. אנחנו צריכים להתעורר. אנחנו ללא ספק במציאות אחרת.
קשה לי להאמין שהרוב שבחרו בליכוד, התכוונו לצעדים כה מרחיקי הלכת, שהם בלתי מתקבלים על הדעת במשטר דמוקרטי".