"טניה ז"ל הייתה חברמנית אמיתית. היא הייתה האחות של החבר'ה, כל הזמן מחייכת ומאושרת", מספר עליה רומן, חבר ילדות. "רק לפני חודש וחצי הציע לה חבר שלה אנטון נישואים, והיא הסכימה. מדובר בטרגדיה ואסון גדול. אנחנו לא מעכלים את מה שקרה. חבר שלה התמוטט לאחר ששמע את מה שקרה ומאז קשה להרגיע אותו. מדובר באבידה גדולה מאוד. אנחנו כואבים ואבלים. מאז ששמענו על האירוע, החבר'ה נמצאים עם המשפחה. זה פשוט אסון".

טניה סיימה את לימודיה באשדוד במקיף ה' במגמה העיונית. בשירותה הצבאי היא הייתה בשירות בתי הסוהר. "היא כל כך אהבה את מה שהיא עשתה, שהיא חתמה קבע לשלוש שנים", מספרים חבריה.

לאחר שחרורה היא התגייסה לשירות בתי הסוהר ושירתה בבית הסוהר נפחא. טניה וחבריה שנספו עימה באסון היו בעיצומו של קורס קצינים, כאשר יצאו ליערות הכרמל כדי לסייע בחילוץ האסירים מכלא דמון.

האוטובוס בו נסעו נקלע לשריפת הענק סמוך לקיבוץ בית אורן, שריפה שלא הותירה להם כל סיכוי להימלט. התוצאה הטראגית הייתה מותם של 41  בני אדם. חלק מיושבי האוטובוס נמצאו באחד ממדרונות הכרמל כשהם מחובקים. כוחות הביטחון וההצלה שנגלו למראה הגופות המחובקות, פרצו בבכי. "הם ידעו שזה הסוף והתחבקו כדי להתגבר על הפחד", סיפר אחד מאנשי ההצלה שסייע בחילוץ הגופות.

אחת מחברותיה של טניה, שלמדה איתה במקיף ה', כתבה על קיר הפייסבוק שלה: "לפעמים כשאנחנו שומעים על כל מיני דברים נוראים שקרו, אנחנו פשוט אומרים לשניה "איזה נורא" וממשיכים הלאה. אבל כשפתאום איכשהו, בדרך כל שהיא זה נוגע לנו, אנחנו מבינים כמה באמת האסון קשה, נורא, לא נסבל ולא נקלט!!!! טניה לנסקי ז"ל, יהיה זכרך ברוך לנצח. תשמרי עלינו מלמעלה כמו שאת יודעת!!!"

הלוויתה של טניה ז"ל, תיערך ביום ראשון בשעה: 13:00 בבית העלמין באשקלון. משפחתה תשב שבעה בשכונת אפרידר ברחוב משה וובר 2 דירה 17 באשקלון.

 יהי זכרה ברוך.