על מה הסרט? ויולט הפריזאית יוצאת לחופשה עם חברתה הטובה אריאן בעיירת הנופש ביאריץ, שם היא פוגשת את ז'אן-רנה –גיק מחשבים הנופש גם הוא שם. בניגוד לכל הציפיות נוצרת כימיה נהדרת בין השניים ובסופן של הקיץ ז'אן רנה לא מבזבז זמן ומצטרף אל אהובתו החדשה בפריז, אבל הרקע החברתי השונה ביניהם ובעיקר לולו בנה בן ה- 19 של ויולט לא הופכים את המפגש הזה לקל.

מי על המסך? ז'ולי דלפי, דני בון, ונסן לקוסט.

מי מאחורי הקלעים? תסריט: ז'ולי דלפי ו יוג'ין גרנדבל; בימוי: ז'ולי דלפי.

מה חשבנו? ויולט לא באמת מאמינה שהיא תוכל לאהוב גבר כפרי כמו ז'אן רנה, שרחוק שנות אור מכל מה שהיא. אבל ככה יצא, שאחרי היכרות קצרה בת שבוע היא מאוהבת מעל לראש. ז'אן רנה עובר לגור בפריז וויולט עושה הכל על מנת שהבן שלה, לולו, יקבל אותו. מה שנראה בהתחלה כמשימה קלה במיוחד, הודות לעובדה שלולו בן 19 ויש לו חיים משלו. אך מתחת לחיוך הנעים והשרמנטי של לולו, מסתתרת נפש של אגואיסט-אגוצנטרי שיעשה הכל על מנת להבריח את ז'אן רנה מחייה של אמו. זהו הבסיס לקומדיה המצחיקה של ז'ולי דלפי, שגם משחקת בתפקיד הראשי. מכאן, העלילה עולה שלבים בתחבולות המרושעות שלולו מעביר את ז'אן רנה, אך לאהבה כוחות משלה, וכמו תמיד, היא מנצחת את הכל.

"לולו" הוא קודם כל, ולפני הכל, סרט צרפתי. מצד אחד פריז האופנתית, ומצד שני הכפריות הפשוטה שמבינה בדגים ולא בבגדים. על רקע הבדלי המעמדות וסגנונות החיים נפגשים להם ויולט וז'אן רנה, האחת עוסקת בהפקות של תצוגות אופנה והשני מתכנת מחשבים שעומד לפני הפריצה הגדולה שלו. בעוד ויולט גרה בדירה מעוצבת בלב העיר ומתרועעת בין מעצבי אופנה ודוגמניות, ז'אן רנה בוחר לגור באחד ממגדלי המגורים האפורים בצד העיר. אם מוסיפים לאהבה הבלתי אפשרית שלהם את העלם הצרפתי, הצעיר והחוצפן - "לולו", שלא מתבייש להתהלך בתחתונים לצד אימו, לגנוב לה מה"גראס" וגם לעסוק באמנות קונספטואלית ובמקביל לחבל בכל צורה במערכת היחסים בין השניים – הרי שיש כאן סרט מלא בקונפליקטים, שאמנם נפתרים תוך 90 דקות, אך מספקים לנו הצצה נפלאה אל התאהבות בשנות הארבעים על רקע צרפת הנפלאה.

בשורה התחתונה: יש משהו בקומדיות הצרפתיות, שגם אם הן עוסקות בנושאים רדודים, הרי שהן עשויות במלא חן ואסתטיקה. "לולו" הוא בדיוק מסוג הסרטים האלה, שאפשר לעשות רק בצרפתית. הוא יעלה לכם חיוך ובהחלט יספק הפוגה קלילה מהאפרוריות השגרתית.