אביב שריקי מאשדוד כתב שירים מגיל מאוד צעיר, כשכל נושא הכתיבה התחיל לקבל תאוצה כשהיה בן 17 והחל להגביר את קצב הכתיבה וכבר אז הבין שהוא הולך להתעסק במוזיקה, חסך כסף וקנה פסנתר חשמלי. שריקי, שניחן בשמיעה מוזיקלית, מצא את עצמו לומד לנגן בעצמו ואת השיר הראשון הלחין כעבור חודשיים.

איך הגיבו לחיבור שלך למוזיקה פתאום?
"הייתי מסתובב הרבה עם חברים באותו הזמן. ברגע שקניתי פסנתר התמדתי בלמידה עצמית בבית,
כתבתי הרבה שירים אז אבל כל החומרים האלה לא יצאו "החוצה". בהתחלה חברים שלי ידעו שיש לי פסנתר, אף אחד לא ידע שאני שר".

איך המשפחה שלך הגיבה לזה שקנית פתאום פסנתר?
"לא היה עניין סביב זה, בעיקר ביקשו ממני להנמיך בלילה כי עשיתי הרבה רעש. הם היו די בטוחים שזה משהו חולף..."

בגיל 20, הלך לאודישנים בבית הספר למוזיקה "רימון" בהרגשה שהוא ממש רוצה לקחת קדימה את האהבה שלו למוזיקה, כתיבה ונגינה, או במילים אחרות לתעל את הכישרון לאמנות, להכיר אמנים אחרים. באודישנים נבחן למחלקה של כתיבת שירים ושירה שאמורה הייתה לקחת כארבע שנים, בניהולם של איריס פורטוגלי ויהודה עדר שם הוא שר שיר מקורי שכתב והלחין. לאחר כשבועיים קיבל מכתב בו התבשר לו שהתקבל ללימודים וכעבור פחות משנה עזב את הלימודים.

איך היו המבחנים?
"האודישנים היו קצת מלחיצים... כל השנה שבה למדתי ברימון הייתה פחות משמעותית ממה שחשבתי. כן יכול לומר שהכרתי אנשים ששינו לי את החיים ונתנו לי השראה גדולה אבל מיעטתי להגיע לשיעורים בעיקר כי זה הרגיש לי ממסדי מידי, מובנה ולאו דווקא נותן לי ספציפית את מה שחיפשתי. זה היה הרבה פחות סקסי... בהתחלה כשהגעתי לבית הספר והייתי בהלם. לא היה לי ניסיון מוקדם או רקע קלאסי. הרבה פעמים דיברו לידי על כל מיני דברים שלא הבנתי. הייתי "בוסר". אני מאמין שאם הייתי ממשיך בלימודים אולי משהו היה נפתח גם שם. כי ברמה באישית זה קרה. התבגרתי בין אם שם או מול עצמי".

על מה אתה כותב בעיקר?
"על החיים שלי. בילדות כתבתי יותר על המשפחה... אני כותב על כל מיני דברים שמטרידים אותי או מזיזים לי משהו, דברים שמרגשים אותי. אין לי ממש חוקים. אני מנסה לא להתחנחן אלא לכתוב אמיתי ואותנטי. הכתיבה שלי היא אישית, בועטת ואמיצה יחסית. אין לי ממש חוקים ואני לא מסנן, להפך. אני שם דגש על זה שהטקסטים שלי יהיו הכי קרובים לאופן שבו הם "יצאו ממני" בשלב ההלחנה וכמה שפחות לעשות תיקונים".

איך אתה מגדיר את הסגנון המוזיקלי שלך?
"אני מתחבר מאוד לסאונד של שנות ה-90', המכשפות, כרמלה גרוס וואנגר, פיקסיס, ג'ף באקלי ואחרים. אני מנסה ליצור סאונד ומלל שקצת מזכירים את התקופה ההיא. אני מרגיש שהטקסטים והכנות בכתיבה עצמה באופן כללי הייתה הרבה יותר גבוהה פעם מאשר היום. אמנם התקדמנו אבל מרגיש שדווקא עם הקידמה היום אי אפשר לשיר על הכל".

כמה שירים כתבת עד היום?
"יש לי הרבה שירים, לדעתי משהו כמו 200. מתוכם הלחנתי כמעט חצי. יש שירים שמזכירים יותר בלדות ויש שירים יותר קצביים. החומרים שלי נעים בין אפלה למוזיקה מקפיצה".

רומנטיקן? כתבת שירי אהבה?
"כתבתי ממש שיר אהבה על מישהי אחת. הזמנתי אותה להופעה אבל היא לא יודעת שכתבתי עליה שיר. זה היה די מזמן וזה שיר טוב אבל אני לא מצפה למשהו. אני צעיר יחסית ומחפש ריגושים וכותב גם על זה, לפעמים כותב גם על זה שאני מבולבל".

למה שמישהו יבוא להופעה שלך?
"יש לי מוזיקה טובה עם סיפורים מעניינים ששזורים בתוך השירים. אני מקווה שאנשים יתחברו ויתרגשו. אני מציג את עצמי על הבמה שאופן הכי פתוח שיכול להיות, יחד עם הלהקה. יכול להיות ששיר אחד ייגע למישהו וזה ייתן אפקט טוב ויכול להיות שיותר ואז בכלל אני מקווה שיהנו".

בשנים האחרונות הוא עבר לנגן על גיטרה בעיקר. המעבר היה מאתגר, מעניין ומז'ורי עבורו. הוא מקליט חזרות שהוא עושה עם הלהקה ודואג לשיפורים ונפגש עוד כמה פעמים עם הבסיסט של הלהקה, ליאור הולצר שנוצר ביניהם חיבור יצירתי טוב.

חי חיי רוקנ'רול?
"באופן כללי אני די חנון. יש אנשים שכל הזמן מבלים וחיים את הסצנה. אני יושב כל יום לנגן ולכתוב במשך של ארבע שעות. אני עובד במסעדה ביום יום בתל אביב ובזמני הפנוי אני משקיע במוזיקה ושם דגש בעיקר על להופיע ולקבל חשיפה. אני לא בזוגיות אבל גם לא חי חיי רוקנ'רול במובן הזה. עברתי לגור ביפו ובניתי לעצמי אולפן ביתי כך שאני יכול לקום באמצע הלילה, לכתוב, לשיר ולהקליט".

למה לא הלכת לתוכנית ריאליטי כדי לקבל חשיפה?
"אני מבין את המהירות שדרכה אפשר להיחשף בתוכניות מהסוג הזה. בא לי שאנשים יחליטו לשמוע אותי כי הם שמעו שירים שלי והתחברו ואהבו, גם אם זה יהיה איטי יותר. אני לא מתחבר כל כך לעניין של לבצע קאברים".

איך התגובות לשירים שפרסמת עד כה?
"יש הרבה חברים ובני משפחה שמפרגנים. היו כמה שאני לא מכיר ופנו אליי שהם אהבו והתחברו וזה היה כמובן יותר מגניב, כי הם לא היו נחמדים סתם או פרגנו מתחושת אי נעימות או התחייבות לתת מילה טובה בגלל היכרות מוקדמת אלא ממקום יותר אובייקטיבי. אני אשמח לקבל תגובות של אנשים, כמובן שעדיף טובות (צוחק)".

מה החלום שלך?
"לכתוב עוד הרבה שירים ומוזיקה, להיות חלק מתהליכים של אמנים אחרים גם. להוציא אלבומים ולהופיע הרבה, אני מאוד אוהב את זה ומקווה שאוכל גם להתפרנס מזה בעתיד".

יובל מעיין - גיטרה
ליאור הולצר - בס
יוני כהן – תופים
אביב שריקי- גיטרה, קלידים ושירה

בהופעה הקרובה, במוצ"ש (7 בינואר 2017) שתתקיים בלבונטין 7 בתל אביב שריקי יבצע עם הלהקה כ- 13 שירים, כולם מקוריים. המופע יתחיל בשעה 20.00.