כמו במופע של זמר מזרחי שעושה שמח או מביא לעצבות סופר- מרגשת, ממש כמו במעבר החד הזה שאנחנו חווים מידי שנה בסיומו של יום הזיכרון ובמעבר המהיר לחגיגות יום העצמאות, ההצגה "על האש" של תיאטרון ה'קאמרי' בבימויו של דרור קרן, מביאה את הצופים בדיוק מושלם לדיסוננס הזה, שבין שמחה לעצב ולהוויה אחת חזקה שכולנו מכירים- של להיות ישראלים.

משהו בעבודה של השחקנים כל כך אותנטי שספק אם ראיתם בהצגות קודמות. תראו שם בית, תזכורות לכל מיני אירועים בחיים שלכם, וגם אם התא המשפחתי שלכם שונה לגמרי, עדיין תרגישו שאתם בכלל יושבים בשיחת "סלון" מוכרת. החיבור של הקאסט לדמויות ולסיפור מעורר הזדהות מרשימה. ייקחו לכם בערך 10 דקות כדי להרגיש בני בית בתוך המנגל ולרצות שישמרו לכם סטייק ובקבוק בירה .תמצאו עצמכם מרותקים ומנסים לעקוב אחר שלל הדמויות והקשר המפותל בין כולן. ההתעמקות תלך ותתגבר בכל דמות.


אל תוך שעות הלילה מתכנסים החברים ובני המשפחה, שרים סביב המנגל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה וגם ה'חדשה' מלאים בהתחכמויות, ציניות ושנינויות אין קץ משעשעים את הצופים עד וככל שעולה המתח לקראת המלחמה שבדרך כך גם עולה המתח בערב הברביקיו.

המפגש הכל כך ישראלי של "על האש" והדיון סביב מהו בית, ניצולת שואה, עובדים זרים, פוסט טראומה, מצבנו הקבוע של ה"אין ברירה", לחץ מתמיד, ההשתעבדות שלנו לערוצי החדשות, משפטי מפתח של גולדה מאיר, הפרטת הקיבוץ והיחסים שבינו לבינה- כולם נשזרים זה בתוך זה במהלך ההצגה ולמרות שלאורכה הקהל צוחק מספר פעמים, יש רגע שניתן לחתוך את הדממה בהינף יד, מכיוון שהנקודה כל כך רגישה וכואבת ומפגש ה"על האש" הכיפי הופך למעיק ומתוח עד שובר לב.

*עזר בהכנת הכתבה: שלומי טסה

המלצה: לכו לצחוק ובגדול אבל קחו אתכם טישו. גם אם לא לעצמכם, לזה שאולי יישב לידכם.

ההצגה תעלה במשכן לאמנויות הבמה באשדוד בין התאריכים 05.11-10.11
לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים:
http://www.mishkan-ashdod.co.il/event.asp?event=1428