"חשבתם פעם איך מרגישים חיילי באולינג?", שואלת טליה ספרא, שחקנית, בימאית, אומנית פרינג', ליצנית רפואית ומזה כ־14 שנים גם מורה לליצנות רפואית ולליצנות במכללת סמינר הקיבוצים, "תהית בליבך איך זה מרגיש כשחובטים בך בכדור שוב ושוב ואתה מנסה להישאר עומד, בעוד שאר חבריך נופלים ומפילים זה את זה?".

האמת? לא ממש - אבל בשבוע הבא השאלה המסקרנת והלא צפויה הזו תזכה למענה בפסטיבל הפרינג' השני של אשדוד, כאשר ספרא תגיע לכאן עם הסטודנטים שלה לארבעה מופעי רחוב, כולל זה שייתן מענה לשאלה כיצד מרגישים חיילי באולינג שכדור ענק מתגלגל לעברם.

אז טליה, אז איך הם מרגישים?

"כל אחד בהתאם לאופי שלו", היא שולחת רמזים עבים, "יש את העצבני, יש את הדיכאוני, יש את האופטימי. יש את המטורלל שכבר ספג פגיעות ראש מרובות. זה כמו אצל כולנו".

ואיך מגיבים האנשים ברחוב שרואים את זה פתאום מתרחש מולם?

"בהתחלה זה מפתיע, אבל אם הם ירצו או לא הם חלק מזה, אז הם שמחים להשתתף כי זה קורה ממש לידם ברחוב. זו המשמעות של פסטיבל הפרינג' הזה בפרט ושל הצגות רחוב בכלל: לשנות תודעה, ליצור מציאות חלופית. פתאום חיילי הבאולינג האלה הם חלק בלתי נפרד מהחיים הרגילים שלך אחרי שיצאת מקניות במכולת".

בין ארבע ההצגות שיתקיימו בשבוע הבא באשדוד ספרא נותנת דגש על "ריצת המרתון", מיצג שבו קבוצה של אצנים (המורכבת מתלמידי ובוגרי הקורסים לליצנות רפואית) יוצאת בסלואו־מושן אל ריצת המרתון הגדולה שלה. "בגלל שזה מתרחש בהילוך איטי הכול שם מועצם", היא צוחקת, "הם כל הזמן מנסים להפריע אחד לשני כך שיש מהומה בלתי פוסקת. אנשים ובמיוחד ילדים מתים על זה ולא מפסיקים להצטרף לריצה גם כן. זו חגיגה שלמה".

אבל דומה כי האירוע שזוכה להשתתפות הגדולה ביותר של הקהל הוא האוטובוס הישראלי שבו ה"נהג" - סנג'יי ההודי - לוקח את נוסעיו הדמיוניים והמציאותיים ל"מסע פנימי", תוך שימוש במחוות ובמוזיקה הודית מסורתית. "דמות הנהג מסיעה את הקהל למסע אינטראקטיבי והיתולי ממקום למקום, ויוצרת עולם של קסם שהקהל ברחוב נסחף אחריו", מספרת ספרא. "זה החל בפסטיבל לפסלים חיים ברחובות בתקופה מאוד קשה של טרור וסכינאות. אז החלטנו ליצור אוטובוס כזה שיאחד יחד את כל הטיפוסים הישראלים שאנו מכירים. אתה רואה את הנהג מזמין אנשים לעלות איתו לאוטובוס, גם מבוגרים וגם ילדים, כמו זה שיוצא בדיוק מקניות ומתאים לו להשתתף בחוויה הזו".

ומה המופע הרביעי?

"זה סיפור מצחיק במיוחד: 'הבריחה מבית האבות', על זקן וזקנה שמחליטים לברוח מבית האבות 'מנוחה נכונה'. הזקנה לוקחת את המאהב המעט מבולבל שלה לסיבוב ברחבי העיר על הקלנועית שלה. בדרך כלל אנו לא שמים לב לקשישים ברחוב, הם שקופים עבורנו פעמים רבות, וכאן הם מעלים את הבעיות והדילמות שלהם, אומנם בדרך הומוריסטית אבל המסר מועבר לדעתי".

אנשים באמת משתחררים ומשתתפים?

"אתה לא מאמין עד כמה, וזה נפלא עבורם. זה שחרור נפשי מעולה. זה בכלל משהו שאני עוסקת ומתעמקת בו כבר זמן רב. במהלך השנים בהם אני מלמדת גיליתי את הכוח התרפויתי שטמון בלימודי הליצנות והתחלתי לקיים סדנאות אידיוטתרפיה".

אידיוטתרפיה, אם אני מבין נכון, זה ריפוי באמצעות אידיוטיזם?

"ממש ככה. הרי כולנו מנסים לשמור על עצמנו, שחס וחלילה לא נעשה פדיחה או נצא אידיוטים. אנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בלנסות להשתלב, לנסות להתאים עצמנו. זה הופך להיות מתסכל באיזשהו שלב. אבל ברגע שאנו לומדים לשחרר את האידיוט הפנימי שלנו ומרשים לעצמנו בהנאה והומור עצמי לטעות, לא לדעת, להיכשל, אנו נהנים יותר וגם הסביבה שלנו נהנית מאיתנו".

זה אפשרי ליהנות מהפשלות של עצמך?

"ברור. כשהאנרגיה של ההחזקה והכיווץ משתחררת אנו מגלים כל כך הרבה אפשרויות נוספות להיות ולפעול - בחברה, במקום העבודה, במשפחה - כשאנו משוחררים יותר. הלוואי שכל אחד היה יוצא למסע היכרות אישי עם האידיוט הפנימי שלו. אני רואה את זה בסדנאות שאני עורכת. ההורים לומדים להתחבר לילדים שלהם, הילדים לומדים להכיר את ההורים שלהם. אצל זוגות השיטה הזו מאפשרת להוריד מחסומים רבים. אנשים נדהמים מפריצת גבולות האישיות שלהם". 

פרינג'סטייל חורף, 27-29.12, בשוק לידו וברבעים א', ב', ד', ו', אשדוד