אם בעבר הייתה תחושה שמנסים לדחוק תחת הגדרה שבלונית אחת את הישראליות והגדרתו של "מיהו ישראלי", הרי שרב התרבותיות אותה שם פסטיבל אשדודשירה כמטרה לטיפוח, שימור והדגשת הקבוצות שנחשבו בעבר כ'תרבויות שוליים', לא רק שהופכת אותן ללגיטימיות ומקובלות, אלא מעבר לכך ודווקא קבוצות שקולן לא נשמע, נקראו לדגל ודרך היצירה קיבלו את הבמה להעביר מסרים חשובים, חזקים ועוצמתיים.

למרכז מונארט הגיעו תנועת אחותי וקואליציית נשים במזרח, ואל מול קהל נשי ברובו, ריגשו בערב מחווה לאימהות המזרחיות ולא השאירו עין אחת יבשה באולם.

כרמן אלמקייס פתחה את הערב והקדישה את המופע ל-20 הנשים שנרצחו השנה. היא הקריאה את שמותיהן והדגישה שחשוב לזכור את הנשים הללו ולתת להן את הכבוד שמגיע להן.

במהלך הערב עלו המשוררות זו באחר זו והקריאו טקסטים נוגעים וחודרים על יחסי אם-בת של הנשים המזרחיות, במפגש מופלא בין יחסי אימהות לבנות שרבות מהן זכו להיות בשני המקומות הללו, לחוות חיים עם אמא ושתהיה להן בת.

מערכות היחסים עם האימהות הן אולי המשמעותית בחיים שלנו ובמקביל, דרך השירה הן לקחו את החומר הראשוני והכאוטי, שיש בו הרבה אהבה וגם רגעים של התפרצויות וזעם ומכלול שלם של רגשות, ונתנו לו צורה פואטית במילים.

בערב המיוחד, חמש משוררות נפלאות ועדי אלבחר אחת ששזרה סיפורים מבית סבתא על המאכלים האדומים עם כל הפפריקה ועד לשיר שסבתה אהבה - 'אינתי עומרי', הן סיפרו איך ניסו לברוח בילדותן מהדימוי של האמא המרוקאית, וככל שעברו השנים והן הפכו לאימהות בעצמן, עשו ועושות כל שביכולתן כדי להתקרב ככל הניתן להווייתן.

לא רחוק משם, קפה התיאטרון בבית יד לבנים גדש חובבי פיוט בחגיגה מסוג אחר לגמרי, בשירתו וניצוחו של הפייטן אבי אפנג'ר והנחייתו של עורך-הדין דוד גולן בליוויי אנסמבל מטרוז ובניהולו המוזיקלי של יורם אזולאי, בערב 'שירת יגל יעקב'.

באווירה חמימה, אינטימית וחגיגית, ישבו סביב שולחנות גדושים בכל טוב עם "מחייא" ו"טאפאס סרחאווי", קהל נרגש שנהנה הנאה צרופה מיצירות ואוצרות הפיוטים של יהדות מרוקו וצפון אפריקה של "יגל יעקב". האווירה במקום כללה ריקודים, מחיאות כפיים, שמחה מהולה בקדושה ופיוטים נשגבים שבוצעו בחינניות.

בחלל הפירמדיה של המוזיאון התקיים המופע "יהודי נולד", בו השתתפו חברי "הבריגדה התרבותית" שחברו יחדיו לפני כשלוש שנים והביאו את הסיפור של דור 1.5. עם טקסטים החוויה ההגירה והזרות, הביאו את הקהל לצחוק מתגלגל ועד לתחושה של אגרוף בבטן.

לבמה עלו זה באחר זה האמנים, כל אחד מהם סיפר דרך שירה/ מוזיקה/ ספוקן וורד על החוויה שלו מהעלייה לארץ: על כך שבברית המועצות הם היו יהודים וכאן בישראל הפכו ל-'רוסי מסריח' או 'רוסיה זונה'. על הסבתא בסלון, על הממשל הסובייטי, הקומוניזם, המאבק בקפיטליזם, על תהליך הגיור, על השמות הישראלים שאימצו ועל שאלת הזהות היהודית-ישראלית שלא אחת הודחקה. הכל נפתח על הבמה דרך כאב מתובל היטב בהומור עצמי ויצירתיות מופלאה.

הערב נסגר בפאב ה"זה" אליו הגיעו משוררים תושבי העיר אשדוד, צעירים וצעירים ברוחם, ונהנו משירה שעלו להקריא בשני סבבים וכל זאת לצד מנות המבורגר מפנקות ובירה קרה. 

מה מחכה לכם היום בפסטיבל אשדודשירה?
בשעה 19:00 בחלל הפירמידה במוזיאון: "שירת מדבר בים אשדוד"- משוררי סלון תרבות רהט. בשעה 19:30 באולם פסגה: "האתיופית בשירה הישראלית החדשה"- שירה עברית שחורה צעירה ובועטת. בשעה 20:30 באודיטוריום מונארט: כיתת אמן- לבנת בן חמו מארחת את עלמה זוהר. בשעה 21:00 בקפה תיאטרון בית יד לבנים: ההרכב סיסטם עאלי SYSTEM ALI במופע חדש ובפאב הזרם בשעה 22:30: ערב הקראת שירים, הכניסה חופשית.

לפרטים נוספים ולתכנייה המלאה של פסטיבל אשדודשירה 2018 לחצו כאן