תוך 24 שעות מהרגע שנודע שחנן בן ארי מגיע לאשדוד, נחטפו הכרטיסים ואני הייתי מבנות המזל שהספיקו.... וזה היה 4 חודשים לפני ההופעה.

התמורה, ההמתנה והציפייה בהחלט השתלמו - חוויה עוצמתית של כנות מתפרצת, של אנרגיה בלתי נגמרת כשכל מילה ותו חודרים ללב ומאחדים את כל הקהל יחד לאיש אחד שמחבר בן כולם - חנן בן ארי.

הרגשתי שהמופע שלו היה כמסע אל חדרי הלב ובחרתי לקרוא למסע ההופעות שלו בשם זה (אולי הוא יחליט לאמץ את השם)

משחרר תדמיות 

אמרו עליו שהוא פרפורמנס נדיר,  קראו לו מטאור ואפילו סופרסטאר, אולי זה נכון אבל אמש בשעה 21:30 בערב האור באולם המשכן ירד והזרקור נדלק על הבמה, ואני ראיתי את חנן בן ארי, בטישרט שחורה נעלי ספורט לבנות לצד פסנתר ובעיניים תמימות מלאות התרגשות ובעיקר נחשפתי אל הלב הגדול שלו - לב שהוא פתח בנדיבות.

בן ארי  פתח/פצח בשיר "ויקיפדיה", שיר שמשחרר תדמיות וסטריאוטיפים וכך גם מקלף ומשחרר את הקהל למופע עם דף נקי מרבב - כסטרפטיז לנשמה שלו.

מסע אל חדרי הלב 

חנן מתחיל את המסע כשהוא מקלף שכבה אחרי שכבה במטרה לכבוש לבבות.  

הוא מגיח אל הקהל במהרה, וההתרגשות שלו ניכרת כאילו זו פעם ראשונה שהוא מופיע מול קהל.

לא מדובר בחוסר מיומנות, בדיוק ההפך, היכלת שלו להתרגש מהמופע מורגשת ומקנה לו אפשרות להציג את המקום הטהור אליו הוא הגיע, כנה אותנטי ופשוט - הקהל בוטח בו ומתמסר. 

האינטימיות של חנן עם הקהל, הופכת כל אחת ואחד שיושב בקהל ליחיד ומיוחד.

הוא עושה זאת דרך חשיפת המסע האישי שעבר, בעזרת השירים שכתב, מגיש בנדיבות את המסרים והתובנות לכל מי שמוכן לשמוע ישירות אל תוך חדרי הלב.

המופע הערב כלל את שיריו המוכרים "תותים", "שמש", "מה אתה רוצה ממני", "חולם כמו יוסף" , "אלוף העולם", "אם תרצי" , "אמא אם ההיתי" ועוד רבים ויפים..

בצניעותו הייחודית ובשונה מכל מופע של אומן שפגשתי, נראה כי הוא מפתיע אף את עצמו ביכולת שלו ובאומץ לשתף (צריך להתעמק במילים כדי להבין עד כמה הוא הדחיק בעבר ועד כמה המילים מתפוצצות החוצה כמו לבה מהר געש).

שיריו כבר מזמן הפכו לנחלת הכלל, אם תקשיבו תבינו שבכל שיר מסתתר מסע של תובנות שהפכו לצלילים ושירים.

בן ארי מעביר את המסר ואנו מאמינים לו כשכל רצונו להעניק במתנה את הזכות לשמח אנשים. 

פסיפס הרמוני מפוצץ באנרגיות 

המופע אמש הוא לא רק של בן ארי, חברי הלהקה של חנן בן ארי נדבקו ממנו והופכים לחלק בלתי נפרד מהאנרגיה המתפרצת והשאו הגדול - לאורך כל המופע כל אחד מהם מהווה חלק שמרכיב פסיפס הרמוני על הבמה.

במשך שעתיים, הם הציגו יחד אהבה,  אנושיות, אינטימיות ושמחה שהדביקה את כל יושבי האולם והקפיצה אותם ממקומם.

את השיר החדש "מקום" חנן מקדיש לאביו ומשתף על הקשר המיוחד בינהם לאורך השנים, הוא אומר כמילות השיר "ולא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך...". ותודה לך חנן בן ארי שהעברת גם לנו את המסר לזכור מהיכן באנו (המקום הנקי שבחדרי הלב) דרך הכנות, דרך החשיפות, דרך המסע לשינוי שעברת - הארת לנו באור יפה גנוז כמעט מיליון דורות.

וההערה חשובה - מחכים שעוד תשוב לכאן.....

צפו : 

 צילומים מירי הורוביץ :