התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד - ששמה לה כמטרה לשמר ולטפח את המסורת המוזיקאלית העשירה שצמחה בקהילות היהודיות על אדמת מרוקו - פותחת את עונת המנויים החדשה בהפקת ענק - חגיגה מוזיקאלית יוצאת דופן המציינת 100 שנים מאז נדפס הקובץ המרכזי של שירת הבקשות בעיר מרקש.

במפגש פסגה נדיר ישתפו פעולה על הבמה בכירי הפייטנים בארץ ויגישו בלווי התזמורת ותחת שרביט המנצחים של המנהל המוזיקאלי, רפי ביטון, פיוטים נבחרים מתוך הלקט. ר' חיים לוק, אמיל זריהן, ליאור אלמליח, מני כהן, שמעון אילוז, יגל הרוש, אליה מויאל, דויד ויצמן ומקהלת המרכז לפיוט ושירה אשדוד, יעלו על נס 100 שנות שירה ורצף תרבותי היסטורי שנשתמר הודות לעבודתם המאומצת של יחידים.

במה שיהפוך, בדיעבד, למבצע הצלה חסר תקדים, התקבצו לפני 100 שנה במדויק, שלושה מהפייטנים הבולטים של יהדות מרוקו, ר' דוד יפלח, ר' דוד קיים, ר' חיים אפריאט ור' חיים עטר.

בעבודת ליקוט מוקפדת אספו, תיקנו וערכו השלושה, מאות שירים ופיוטים של פזורת הקהילות היהודיות במרוקו לקובץ מרכזי תחת השם: 'שירי ידידות'.

אסופת הפיוטים, שהפכה במהרה למקובלת על מרבית יהדות מרוקו, כללה טקסטים, שנדפסו קודם לכן לצד שירים שמעולם לא הועלו על הכתב, אלא עברו בעל פה מדור לדור. כך הצילו מבלי דעת מאבדון השכחה ומכְּלָיָה בין היתר גם את שירת הבקשות, מנהג שהוא תרבות שלמה, הנשענת על יצירה אמנותית, מוזיקאלית וטקסטואלית, עילאית שהיא חלק בלתי נפרד מהמסורת של יהדות צפון אפריקה ככלל ומרוקו בפרט.

שירת הבקשות - מסורת פיוטית ייחודית מרהיבה - הייתה נהוגה בקהילות היהודיות של צפון אפריקה. מדי שבת בחורף, מחצות ליל של שבת בראשית ועד פרשת זכור, נהגו יהודים מכל רחבי היבשת לקום באשמורת הבוקר, להתאסף בבתי הכנסת ולשיר שירי שבח והודיה לבורא עולם, שירי כיסופים לארץ הקודש.

זה מתחיל ומסתיים בשני שירים קבועים כשביניהם משתנים הפיוטים מדי שבת ומעטרים את פרשת השבוע. עדויות ראשונות לפיוטים אלה, מופיעות במחזורי תפילה מספרד שלפני הגירוש. את המסורת עתיקת היומין, שהגיעה לישראל עם גלי העלייה הגדולים ממרוקו, חידש ר' דוד בוזגלו והחזן והפייטן ר' מאיר עמר.

מה שהתחיל בבתי הכנסת במדינות המגרב גדל והתעצם.

עם הקמתה הפיחה התזמורת האנדלוסית חיים חדשים במסורת זו, כשהוציאה את הפיוט מבתי הכנסת והניחה אותו על במת הכבוד של היכלי התרבות בסדרות קונצרטים של שירת הבקשות בהשתתפות מיטב הפייטנים בישראל. בכך מציעה התזמורת חוויה פיוטית מרגשת המדמה, למעשה, את המתרחש בבתי הכנסת ומשמרת מסורת בת מאות שנים.

נדידת הפיוט מבית הכנסת אל במת היכלי התרבות אינה עניין של מה בכך. למעשה מדובר בצעד מהפכני שיש לרשום לזכות התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד: "למעשה הוציאו את השירה, שבמשך מאות שנים הדהדה בבתי הכנסת ללא ליווי כלים כיוון שמדובר היה בשבת ובתפילה ופתחו בפני הקהל את שעריה" - אומר המנצח והמנהל מוזיקלי, רפי ביטון.

לדבריו, "התזמור לוקח שירה עתיקה וקושר אותה למבנים מוזיקאליים יפהפיים. כך למעשה תמכה הבמה במה שקרה בין חלליו הסגורים של בית הכנסת ונותנת בו חיים חדשים".

"צריך לומר שהדור הצעיר הולך ומתמעט בכל הנוגע למסורת הדתית החברתית של שירת הבקשות, אך כמסורת מוזיקאלית היא עולה ופורחת" - הוא אומר.

"אם לפני 20 שנה צעיר מרוקאי שנגן על כלי נגינה חלם להגיע לאקדמיה למוזיקה בתל אביב ולהיות זמר קלאסי, היום בקרב הצעירים יש יותר ויותר כמיהה לחזור אל השורש, לגלות את העושר התרבותי שלנו ועכשיו עם כינון היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו גם לתור אחרי גדולי המוזיקאים וללמוד אצלם. זה משהו שמחובתנו לחזק".

בקונצרט הפתיחה - בשונה מקונצרטים בהם מיטב המבצעים עולים לבמה בזה אחר זה - הפעם מדובר בחבירה ממשית ושילוב כוחות בדומה לאיחוד השורות שנעשה במרוקו לפני מאה שנה לטובת כתיבת "שירי ידידות" ומתוך הבנת כוחו של איחוד.

בקונצרט צפויות הפתעות, בהן יצירה חדשה שהלחין רפי ביטון לכבוד האירוע, המושתתת על ההקדמה שכתבו עורכי 'שירי ידידות' ומדברת על חשיבות הוצאתו לאור למען הדורות הבאים, כדי לקבץ פזורים ולהרבות ידידות בין אדם לרעהו.

ויש גם מחרוזות פיוטים שנערכו במיוחד לקונצרט וינדדו ממקאם למקאם, יוצרים זרימה מוזיקאלית בדומה למעשה הרקמה של קובץ 'שירי ידידות'. ר' חיים לוק, גדול הפייטנים בדורנו וזקן השבט החוגג 80, יבצע פיוטים מתוך שירת הבקשות ושירי ידידות המזוהים עמו כך גם מני כהן, אמיל זריהן, שמעון אילוז בביצועים מסורתיים מופלאים שזכו להכרה נרחבת בזכות ביצועים.

הדור הצעיר יותר של עילויי הפיוט, ליאור אלמליח, יגיל הרוש ודוד ויצמן יתרמו את כשרונם בביצועים משלהם שצובעים בגוון אישי ומיוחד את הערב.

הקונצרט יעלה במשכן לאמנויות הבמה אשדוד בתאריכים 15-16.11 וב-18.11 בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 99-119 ש"ח. לרכישת מנוי וכרטיסים חייגו: 073-760-6022