נגד יוסף חיים כהן הוגש כתב אישום, בו יוחסו לו עבירות של עלבון דת, כניסה ללא רשות למקום קבורה והיזק בזדון .

על פי עובדות כתב האישום, בחודש יולי 2012, בסמוך לשעה שמונה בערב , נכנס הנאשם ללא רשות לחלקה הצבאית בבית העלמין באשדוד, שבר באמצעות מברג מגן פלסטיק שקוף וקשיח, שהוצמד למצבת החייל המנוח שחר משה אזולאי ז"ל, הוציא ממנו את תצלומו של המנוח והשליך את התצלום לפח הסמוך. עוד באותו מעמד, שבר הנאשם באמצעות מברג מגן פלסטיק המשמש מסגרת לתצלום שהוצמד  למצבת הקבר של המנוח אבי בקרמן ז"ל, אשר נרצח בפיגוע במלון פארק בנתניה. על פי כתב האישום, הנאשם עשה מעשיו בתואנה כי על פי התורה אסור לשים תמונות על מצבות.

מי שגילתה את ההשחתה הייתה יהודית צויקר, אימו של החייל המנוח אבי בקרמן ז"ל. למחרת ההשחתה היא הגיעה לבקר בקבר בנה, כבכול יום ומצאו את המצבה מושחתת לאחר שהתמונה נעקרה ממקומה. בחיפוש שעשתה במקום היא מצאה את תמונתו של החייל המנוח שחר אזולאי ז"ל, זרוקה בפח ליד.

"זו הפעם השלישית שמשחיתים את התמונה של הבן שלי שנמצאת על קברו", סיפרה לכתב אשדוד נט יהודית מיד לאחר שגילתה ששוב הושחת קבר בנה. היא שכלה את בנה אבי בפיגוע הקשה בליל הסדר, ט"ו בניסן תשס"ב (27.3.2002) במלון "פארק" בנתניה. בנה נהרג ביחד עם חברתו ואביה. אבי נקבר בבית העלמין הצבאי באשדוד. הוא שירת לפני מותו בחיל האוויר והיה מכונאי מוטס.

"הפעם הנזק הוא גדול יותר", סיפרה יהודית על המראה שנגלה לה בבית העלמין. "זה הפך למנהג קבוע פה. אנשים פה דיווחו שראו אלמונים מבצעים רישום של המצבות עם תמונות ואני כנראה לא האחרונה שקבר יקירה מושחת".

בחודש יולי הודיעה המשטרה שהצליחה לעצור את החשוד במעשי ההשחתה, יוסף חיים כהן בן 27 מאשדוד.

בעדותו הראשית טען הנאשם, כי הוא ביצע את המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, מאחר ולמד שאסור לשים תמונות על מצבה, סבר כי הדבר מייסר את המת, וסבר כי משפחות המנוחים לא מודעות לאיסור זה. לטענתו, הוא הוריד את התמונות מרחמים בשל האיסור, ולא מתוך כוונה לפגוע במצבה או במנוחים או בכוונה להרע, ואם היה יודע כי הדבר יפגע במשפחות, הוא לא היה עושה זאת.

לגבי טענת התובעת, כי אין איסור כזה, וכי אפילו חברה קדישא מאשרת זאת, השיב "מרשים, כי אין מה לעשות. זה לא משהו שאת יכולה להכריח אדם לא לעשות". לגבי הטענה, כי חברה קדישא לא מאפשרת לכל אחד לקבור איך שירצה ושיש כללים, השיב כי אינו עוסק בקבורת מתים, אך מכיר את האיסור, ואף הרב עובדיה יוסף פעם יצא נגד זה, ובהמשך חקירתו הוסיף, כי זה בכלל לא מעניין את חברה קדישא.

לשאלת התובעת כיצד מעשיו מסתדרים עם מצוות כבוד המת, השיב הנאשם תחילה "תמונה זה כבוד המת?" ולאחר שהתובעת אמרה לו כי מעשיו פגעו בכבוד המת, השיב הנאשם "אם זה סוג של זה, אז מצטער. אין לי מה להגיד. משתתף בצער המשפחה".

סנגורו של הנאשם טען כי מרשו פעל מתוך "טעות במצב דברים", שכן ביצע את המעשים מתוך אמונה דתית, ומתוך אמונה כי אינו מבצע עבירות פליליות.

השופטת גילת שלו מבית משפט השלום הרשיעה את כהן בשני סעיפי אישום של כניסה למקום קבורה ללא היתר והיזק בזדון למצבות. כהן זוכה מעבירת העלבת דת. בפסק הדין כותבת השופטת שלו: "אין ספק, כי מעשיו של הנאשם גרמו לפגיעה קשה ברגשות משפחות המנוחים, כפי שהיה קורה לכל משפחה שקבר יקירה היה נפגע, ויתכן שאף ניתן לראותה כפוגעת בקהל גדול יותר של ציבור המשפחות השכולות בישראל".