11.02.13 / 10:40
בית הדין האזורי לעבודה ב"ש, דחה תביעה כספית גדולה אותה הגיש עובד החברה העירונית לשעבר כנגד החברה ואף פסק כי על התובע לשלם הוצאות משפט לחברה אותה הוא תבע.
מסתבר שלא תמיד כדאי למהר ולתבוע גופים גדולים על סכומים גדולים, גם אם אתם משוכנעים כי הזכייה שלכם מובטחת. את הדבר הזה למד על בשרו תושב אשדוד פליקס שפרינצס, שהגיש לפני כארבע שנים תביעת ענק נגד החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד, על סך של 362,430 ₪ בעבור תשלומים שונים שלטענתו הוא זכאי להם. שפרינציס, שהיה עובד של החברה וניהל בין היתר את חדר הכושר במתנ"ס בית לברון, ועל פי כתב התביעה סיכם עם מנהל המתנ"ס דאז (בין השנים 1999-2003) כי בבוא העת יפוצה בגין השימוש בציוד הפרטי שלו, קרי – ציוד כושר שהוכנס לחדר הכושר של המתנ"ס, אלא שבפועל הדבר לא נעשה. עוד נטען בתביעה, כי בתקופה בה שהה התובע בחופשת מחלה ממושכת, נגנב חלק מהציוד הפרטי והמתנ"ס לא עמד בהתחייבותו לפצותו על כך. התובע עתר בתביעתו לפיצוי בגין ציוד חדר הכושר שנגנב, פיצוי בגין אובדן הפחת על מכשירי הכושר, דמי שכירות ראויים בגין 9.5 חודשי שימוש בציוד, פיצוי בגין הוצאות עקיפות ופיצוי בגין עוגמת נפש.
לאחר שעברה שינויים רבים ובהמלצת בית המשפט שביקר את התובע על פרק הזמן הרב שעבר בין התרחשות האירועים למועד הגשת התביעה, ובעקבות סעיפי התיישנות רבים, עודכנה התביעה הכספית על סך של 160,614 ₪.
במהלך ההתדיינות בתיק, שנמשכה כשנה וחצי, הביא שפרינציס בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, עדויות ומסמכים רבים, שאמורים היו לחזק ולגבות את טענותיו כנגד החברה העירונית, אך בא כח החברה העירונית לתרבות, עו"ד אלי אתגר, הצליח למוטט בזה אחר זה את כל קו התביעה, והביא לכך כי כב' השופט יוחנן כהן דחה סעיף אחר סעיף מתביעתו של שפרינציס עד כי דחה את כולה.
בפסק הדין שניתן לפני כשבועיים ומתפרס על פני 28 עמודים, מפרט השופט כהן את טענותיו של התובע שפרינציס ומסביר מדוע החליט לדחותן אחת אחרי השנייה. יתרה מכך, עקב הדחייה הגורפת של התביעה, אף פסק השופט כי על פליקס שפרינציס לשלם לחברה העירונית הוצאות משפט על סך 15,000 ₪.