עופר אשטוקר
30.03.21 / 09:14
להאזנה לתוכן:
אישה טענה כי היא ידועה בציבור של המנוח, וכי מגיע לה חצי משווי הדירה שהתגוררה בה עם המנוח. בנותיו שיוצגו על ידי עו"ד נתנאל מויאל טענו כי הצוואה שכתב בה לא הזכיר אותה כלל, גוברת על כל טענה ע"פ חוק הירושה. מה קבע בית המשפט?
לפני קרוב ל-20 שנה גבר תושב האזור איבד את אשתו שנפטרה בגיל צעיר. לאחר תקופת האבל הכיר אישה איתה החל לנהל מערכת יחסים מורכבת , שבסופו של דבר הובילה לכך שהתגוררו השניים באותו בית. אלא שמספר שנים לאחר מכן כאשר כבר היו במערכת היחסים המורכבת, בשנת 2009, המנוח כתב צוואה. ובצוואה עצמה לא מוזכרת אותה אישה כלל, מטוב ועד רע.
.
לפני כשנתיים נפטר האיש. לאחר מותו שתי בנותיו הציגו את הצוואה בפני רשם הירושה, אך אותה האישה הגישה תביעה ובה היא דרשה לקבל מחצית משווי הדירה בה חיה עם המנוח שנים רבות למרות הצוואה. בתביעה היא מפרטת כי משנת 2000 היא בקשר עם המנוח, דאגה לו, סעדה אותו במחלתו, וכי הם חיו חיים משותפים לכל דבר ועניין ולכן מגיע לה מחצית משווי הדירה.
.
מנגד- טענו הבנות כי האישה ניצלה את אביהן, ניהלה איתו קשר לא ברור, גרה בביתו אך בחדר נפרד וניהלה אורח חיים בנפרד והתנהלה כלכלית בנפרד.
.
כבר בתחילת הדיון טען עו"ד מויאל המייצג את הבנות, כי הטיעון המשפטי היחיד הרלוונטי הוא כי ישנה צוואה שמבחינה משפטית תוקפה גובר על כל סעיף אחר בחוק הירושה או מסמך אחר, ובצוואה האישה לא מוזכרת כלל לכן לא מגיע לה דבר. בנוסף השופטת בדיון הקשיבה לטענות האישה, שאמרה שהיא חיה עם המנוח כבר משנת 2000, כאשר אשתו נפטרה רק שנתיים לאחר מכן, מה שלא ממש חיזק את גרסתה.
.
כאמור בית המשפט קיבל במלואן את טענותיו של עורך הדין מויאל ובנות המנוח קיבלו בירושה אתה הדירה של ההורים שלהם.
.