האלמנה נזקקת להנשמה, הזנה ועזרה סיעודית מסביב לשעון. היא  מתקשרת עם הסביבה שלה רק באמצעות מצמוץ עיניים ותנועת שפתיים.

באמצעות עו"ד אמיר קוזקוב , היא הגישה חוות דעת רפואיות על מצבה ואת העובדה שהיא מבינה היטב את משמעות הבקשה שלה לסיים את חייה ללא סבל.

היא מסבירה בתצהירה שלא נותר כל טעם לחייה. וכך היא כותבת:

"אין טעם לחיים שלי, אני תלויה באחרים. תנתקו אותי מהמכשירים. אני מבקשת לגמול אותי ממכונת ההנשמה.

לפני כשלוש שנים אבחנתי כחולת ALS. למרות הכול טיפחתי זוגיות שנייה, עבדתי בתפקיד משמעותי וטיילתי ברחבי העולם. דווקא בטיול האחרון לאחר שמעדתי ונפלתי חלה הדרדרות קשה במצבי. מדובר במחלה ארורה שאין לה מרפא. ניסיתי בכל דרך לקבל טיפול להאטת המחלה.

לפני כשנתיים נאלצתי לצאת לפנסיה מוקדמת ואף לאחריה המצב הלך והדרדר"'.

נציג היועץ המשפטי לממשלה אישר את בקשתה של האלמנה מאחר שהשתכנע מחוות הדעת הרפואיות שמצבה לא צפוי להשתפר וכי מחלתה סופנית.

הוחלט כי התהליך יתבצע בהדרגתיות: רופא יברר איתה את עמדתה בעניין ואם תעמוד על כך שזה רצונה לסיים את חייה אז יש להפחית את כמות אחוזי החמצן הניתנים לה עד ל-21.

וכך פסקה השופטת חדווה וינבאום וולצקי:

"זכותו של אדם לסרב לקבל טיפול גם אם דבר יביא למותו, יונקת את כוחה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. דווקא העובדה שלאורך כל חייה נדרשה המבקשת לקבל החלטות אמיצות ולא נתנה לקשיים להשיג אותה לאחור הביאה אותה למסקנה שנחישותה כעת היא כזו שיש לכבד אותך", פסקה השופטת. עוד צ יינה כי לבה עם צערה של המשפחה, אך יחד עם זאת, זו זכותה להחליט כיצד ומתי יסתיימו חייה בנתונים שבהם היא נמצאת ולכבד אותם.

לפני כשבועיים היא נפטרה.