בתי המשפט עמוסים לעייפה מתביעות של העירייה נגד אזרחים ובעלי עסקים.

המקרה הפעם שהגיע אלנו הוא מרגיז במיוחד:

חנויות במרכז המסחרי ברובע ט' שנאלצו להוסיף כיור או שירותים בחנות לטובת לקוחותיהם (השרותים הציבוריים לא מתוחזקים) לפני שנים רבות, קיבלובשבועות האחרונים דוחות מאיימים, כאילו נקודת המים שהוסיפו היא מפגע עברייני שיש לעקור מהשורש.

מספרה למשל במרכז המסחרי (החייבת נקודת מים במקום לחפיפות וכו') נדרשה במכתב משפטי מאיים - "להרוס את המבנה"! (מדובר בנקודת מים...כן...). אגב נקודה זו קיימת בחנות כ15 שנה...

בעלי העסקים שנלחמים בשיניים על הישרדותם, לא מבינים מה הפקחים רוצים מהם ומדוע נזכרו לפתע בעירייה להציק להם ולשבש את שגרת יומם שגם כך קשה.

על פי תגובה של דובר העירייה לשאלה שהפננו אליו בנושא  קבלנו תשובה יבשה –
" מדובר בשינויי אינסטלציה הדורשים היתר בניה ואישור תאגיד המים העירוני" (כך לשון התגובה בלי להוסיף מילה).

נכון, החוק היבש אומר שיש לבקש היתר בניה גם על נקודת מים, אבל לפי החוק היבש כל תושב שעשה כך בדירתו (וכאלו יש עשרות אלפים) הוא עבריין.

לכן החוק היבש מתכוון לשינויים מהותיים וכמו בכל דבר ניתן ורצוי להפעיל שיקול דעת.

אם אכן הדיירים יאלצו להוציא היתר בנייה לנקודת מים, המשמעות היא הוצאה של כ 15-20 אלף ₪ עבור מדידות, מהנדס קונסטרוקציה, אדריכל, גרמשקות ועוד ועוד  (כי כך דורש החוק – בין אם מדובר בבניית בניין שלם או בין אם בנקודת מים) שלא לדבר על הזמן הנדרש כידי להוציא היתר בנייה בעיר.

האחראי על הפיקוח, עמית גופר טוען כי אם נערוך בדיקה, נגלה כי ישנה נזילה של מים במרתפים. מדובר במרתפים שהיו אמורים לשמש חניה למאות דיירים.

אכן בדקנו ואכן ישנה נזילה במרתפים שאמורים היו לשמש כחנייה והם אינם פעילים.

שמעון כצנלסון כואב את כאבם של בעלי העסקים:

מבדיקה מעמיקה יותר הסתבר לנו שלפני כשנה, חבר המועצה שמעון כצנלסון העלה את נושא הנזילות וביקש שעיריית אשדוד תתקן את הנזילות בעצמה ותגיש את החיוב לדיירים, מדובר בעלות כוללת של כ 50 אלף ₪ שאם נחלק אותם בין 460 הדיירים ו140 בעלי העסקים, הרי שמדובר בהוצאה של 100 שקל לכל אחד מהם, אותם ניתן בקלות לגבות באמצעות מחלקת הגביה והמים של העירייה ושלוחותיה.

המפתיע הוא שמועצת העיר אשרה את הצעתו של כצנלסון, אך משום מה, עד היום החלטה זו לא יושמה ובמקום זאת החלה מתקפה על בעלי החניות במרכז המסחרי עם דרישה לצווי הריסה, איומים בתיקים פליליים וכו'.

כצנלסון עצמו חושב שעיריית אשדוד שכחה מזמן שהיא זו שצריכה לשרת את האזרח ולא האזרח הוא זה שצריך לשרת אותה.

השאלה הנשאלת למה להציק???

בעלי העסקים באשדוד מממנים 75% מהכנסות הארנונה של עיריית אשדוד, אך התחושות העולות משיחות עימם הם תחושה של רדיפה, של טרטור ושל אטימות לצרכיהם:

"מתייחסים אלנו כאל אויבים ולא כאל אזרחים. התפקיד של עיריית אשדוד הוא להעניק שרות לתושבי העיר. לשם כך הפקידים מקבלים משכורת, לשם נבחרים ראש העיר וחברי מועצת העיר, אך בפועל אנו מרגישים כמו מסחטת כספים". 

פקחי העירייה התלבשו לפתע על חנות בטענה שהיא חורגת מקו בניין. אבל בעל העסק רכש את החנות לפני עשרים שנה לאחר שקבלה טופס 4.... הכיצד משום מקום דורשים ממנו לפתע להרוס את החנות, להגיש בקשות מורכבות וכו'..." למי זה מפריע הוא שואל ואם יש כאן משהו לא חוקי או מסוכן, מדוע ניתן אישור לחנות, למה לא פנו אלי 20 שנה. עם מי אני ידבר עכשיו?"

בעל חנות אחרת שאף הוא מפחד להזדהות מספר:

הציפיה שלי מראש העיר היא לפנות לפקחים ולמנהליהם ולומר להם שהמדיניות שלו היא להקל ולעזור ולא להפריע. אנו קורסים מול הרשתות הגדולות והקניונים הרבים, אנו משלמים מיסים גבוהים, אגרות שונות ומשונות ובנוסף נרדפים ע"י הרשות המקומית שאמורה להיות לצדינו ולא נגדנו.

בעל מאפיה שמצטרף לשיחה אומר:" שיבואו להושיט לנו יד, להדריך אותנו במקום להפיל עלנו תיקים כבדים".

בעלת חנות בגדים מעירה מהצד – " במקום לפנק לפנק, לפנק, הסיסמה של העיריה היא – להציק, להציק להציק"