נחילי המדוזות שהורסות לנו את חופשת הקיץ,  מוכרים היטב לתושבי אשדוד והיינו מצפים שנשכיל להבין היטב את היצורים הללו, ונוכל לתת לדייגים לגולשים ולמתרחצים תחזית מדוזות די מדויקת ואולי אפילו להמציא פתרונות לבעיה.

הצעות להשמדתן

המחקר הישראלי שאולי ימצא פתרון לאויב:

בחברת החשמל מתקשים להעריך את הנזק שנגרם להם מהמדוזות וטוענים כי מדובר בנזק משמעותי ביותר העומד על מיליונים.

לצורך כך, פנתה חברת החשמל לאוניברסיטת חיפה, על מנת למצוא פתרון שימזער את הנזקים. המחקר ינוהל על ידי חוקרי בית הספר למדעי הים של האוניברסיטה. החוקרים ינסו בפעם הראשונה לבחון האם פעילות אקוסטית יכולה להשפיע על התנהגות המדוזות.

אולי באותה ההזדמנות שהם חוקרים למען חברת חשמל, הם ימצאו פתרון גם בשבילנו...

לדברי החוקרים, כיום יודעים כי למדוזות איברים פנימיים הרגישים לקול, כשעיקר הפעילות האקוסטית הנעשית עד כה מיועדת למעקב אחר הנחילים ולמדידת מספר הפריטים בכל נחיל. אולם עד היום לא נעשה אף מחקר שבדק האם ובאיזה תדרים יכול הקול להשפיע על התנהגותן של המדוזות.

מבלי לבצע מחקר, אנחנו כאשדודים עדים לכך שבתקופת הירי מעזה לכיוון אשדוד, המדוזות נעלמו מהר מהרגיל.

כך גם בצפון מעידים כי 

שאלות ותשובות לרעיונות לחיסול המדוזות - 
פרופ' בלה גליל, מומחית בעלת שם עולמי למדוזות עונה לשאלות, אך לא מספקת לנו תשובות שאנו רוצים לשמוע:

הרעיון- לגדל חיות ים  שניזונות  ממדוזה ?

הבעיה שדגים חיים כמה שנים וצריכים לאכול כל הזמן, ונחילי המדוזות מצויים רק בקיץ.

אם תציף את הים בדגים, ממה הם יחיו כל השנה? צריך למצוא טורף עונתי שחי במקביל למדוזה. חלק מהצבים טורפים מדוזות, רק שנקבה של צב מטילה 40 ביצים ומדוזה מטילה 300 אלף".

להציב רשתות ענק כדי לחסום את הגישה של המדוזות לחוף?

לא יעזור. ברגע שהמדוזות יילכדו, זרועות הציד הדקות שלהן עם התאים הצורבים ייתלשו וייסחפו לעבר החוף. אז אולי לא תפגוש מדוזות, אבל המים יהיו מאוד צורבים.

מה עם השמדה המונית?

אז תשמיד כמה מדוזות. רק שכל אחת מטילה 300 אלף ביצים. לא תגיע רחוק. הדבר היחיד שיכול לעצור את הגידול במספר המדוזות זה מחסור במזון. כשיהיו יותר מדוזות מכפי שהים מסוגל לפרנס, מספריהן יתייצבו. 

הקוריאנים ממציאים דרך  להילחם במתקפת המדוזות:

לאחרונה הדרום-קוריאנים הציגו פתרון חדש ויצירתי לבעיה: הקמת יחידת רובוטים מחסלי מדוזות.

היחידה, ששמה JEROS (Jellyfish Elimination RObotic Swarm), מורכבת מרובוטים אוטומטיים כמעט לחלוטין שמטרתם לסרוק את השטח הימי, לאתר מדוזות.

כל רובוט מצויד במצופים, מדחפים לתנועה ומדחפים לגריסה, GPS ורשת לאיסוף המדוזות. המפעילים יכולים לתת לרובוטים לשוטט עצמאית בשטח המוגדר, או לשלוח אותם לאזורי מדוזות "חמים". או בקיצור – כמו iRobot, רק להשמדת מדוזות…

לפי הניסויים האחרונים, יחידה של 3 רובוטים מסוגלת להשמיד כ-6,000 מדוזות בשעה.

המערכת עדיין לא פעילה ונמצאת עוד בשלב הניסויים, אך כבר עכשיו בוחנים אפשרויות להשתמש בה למשימות ימיות נוספות כמו ניקוי האוקיינוס ומניעת התפשטות כתמי נפט.

 וידאו מהשיטה הקריראנית:

הצעות אשדוד נט (שעדין לא נבחנו)

פגזי סרק:

כל החוקרים נכשלו במציאת פתרון למדוזות אבל אנחנו כאנשי שטח, לא צריכים לחכות למחקרי האונברסיטה שימשכו כמה קייציים...אולי כבר עלינו על משהו ששווה בדיקה: 

במהלך חורף 2014 הגיעו לחופי ישראל יותר מדוזות מהמספרים המוכרים לעונה הקרה, ועל כן העריכו החוקרים כי המגמה תתעצם בקיץ. עם זאת, המדוזות הפתיעו ... לא רק שהקיץ בחופי ישראל לא היה עשיר במדוזות, אלא שעזיבתן היום הגיעה מוקדם מהרגיל.

"זה מוזר", הודה ד"ר הדס לובינסקי, חוקרת במעבדה לאקולוגיה ימית. "מדובר באירוע לא אופייני כלל..." במכון לחקר ימים הופתעו מהנטישה הפתאומית של המדוזות...

אז מה היה בקיץ האחרון שהבריח את המדוזות?
היה ירי לכיוון ערי החוף של ישראל! פגזים רבים נחתו ממש בתוך הים מכיוון עזה ויש לנו יסוד להניח שהמדוזות נרתעות מרעשים!

אם כך אולי שווה שספינות חיל הים יעשו סיורי רעש וישלחו פגזי סרק רעשנים לכיוון הנחילים שיתקרבו לחוף עד שהכובשות המעצבנות יברחו כל עוד נפשן בם???

רעיון 2:

יצירת אי לחוף אחד לפחות באמצעות שובר גלים אשר יבנה בצורת קיר עם חורים (לאפשר תנועה של מים ודגים קטנים בלבד) שיצא מהשובר במרינה לכיוון צפון ומשם יתעקל לכיוון החוף.

כך תהיה לנו מעין בריכה ענקית פתוחה לזרימת מים אך סגורה לגלים ולמדוזות.

כך יהיה לנו גם חוף תאילנדי אמיתי לחודשי הקיץ .

עלות? ניחוש פרוע - 10-15 מיליון ש"ח! שווה!

רעיון 3:

טריבונות (כדוגמת הטריבונות של חברת חשמל) שיפעלו רק בחודשי יוני, יולי למטרת משיכת המדוזות אליהן איסופם לתוך מיכל ענק ופינויים ל...עזאזל.

נכון, זה לא יעלים אותן לחלוטין אבל יקטין משמעותית את התופעה.

-

על מגוון המדוזות שמתחלות כאן בקיץ

חוטית נודדת

רמת כאב: בינוני , גודל: עד 80 ס"מ , צבע: לבן/כחלחל/חום בהיר

הנפוצה ביותר בחופי ישראל. שייכת למחלקת מדוזות הסוכך ומקורה באוקיינוס ההודי. סימן זיהוי בולט שלה הוא מעין חוטים רבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות. היא פולשת לים התיכון דרך תעלת סואץ.

 מדוזה מצויה

רמת כאב: חלש , גודל: עד 70ס"מ , צבע: שקוף- סגלגל עם פס סגול/כחול חזק בקצה הפעמון

זו המדוזה המקומית, שהייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד להגעתה של החוטית הנודדת. בעבר הייתה נפוצה מאוד, אך בשנים האחרונות אינה מופיעה הרבה בחופי ישראל. הארס שלה חלש יותר מזו של החוטית הנודדת ובדרך כלל גודלה קטן יותר. 

 קסיופיאה

רמת כאב:חלש  גודל: עד 30ס"מ צבע: שקוף+חום+ירקרק

מדוזה המכונה פעמים רבות בכינוי upside down, היות ומדוזה זו נמצאת על הקרקעית באוריינטציה הפוכה, כלומר הפעמון הוא שנמצא למטה והזרועות כלפי מעלה. לקסיופיאה יש אצות שיתופיות (סימביונטיות) בזרועות המוחזקות כלפי מעלה, לכיוון האור. באזור החוף הישראלי זוהתה המדוזה בסוף שנות ה-80. נדירה בחופי ישראל.

 אורליה

רמת כאב: חלש, גודל:עד 40 ס"מ , צבע: שקוף למחצה, משתנה בין הצבעים לבן, כחלחל, ורוד.

תפוצתה של מדוזה זו היא כנראה הנרחבת ביותר מבין המדוזות המופיעות בישראל, יתכן וזו הסיבה שהיא גם המדוזה הנחקרת ביותר עד כה. טווח הטמפרטורות בהן היא יכולה לחיות הינו גדול יחסית, עובדה המאפשרת תפוצה נרחבת. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל וקיימת בתפוצה נרחבת יותר באזור ים סוף ובחופי אילת. סימן הזיהוי הייחודי שלה הוא צורה של מעין 4 פרסות הנשקפות מבעד לפעמון שלה כאשר מסתכלים עליה מלמעלה. פרסות אלה מכילות את הגונדות, שהן תאי הרבייה של המדוזות.

 כוכבנית

רמת כאב: אין צבע: ורוד

נודדת ים כוכבנית: מין חדש למדע, שנצפה לראשונה בחופי ישראל בשנת 2010. שמה ניתן לה עקב ההשערה כי היא נדדה אלינו מן האוקיינוס ההודי וצורות הכוכבים המופיעות על גבי הפעמון שלה. היא אינה גדולה, צבעה וורוד והיא אינה צורבת.

 מסרקנית

רמת כאב: אין  גודל: עד 7 ס"מ  צבע: משתנה בין שקוף/כחלחל/ ורדרד, עם 4 שורות ריסים זוהרים בשולי הפעמון

זוהי אינה מדוזת סוכך. המבנה שלה אליפטי ואינו מתחלק לפעמון וזרועות. על גופה ארבע שורות ריסים זוהרים. זהו בעל חיים בעל עמידות סביבתית גבוהה והיא יכולה לחיות בטווח טמפרטורות ומליחויות גדול מאוד.

 לדברי ד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים, יש סיבות לא מעטות להופעת המדוזות ולהתעצמות הכמות שלהן בעשורים האחרונים, ובהן ההתחממות הגלובלית, דיג יתר, בניית מעגנים ותשתיות. 

דיג יתר באזור מונע אפשרות שהדגים יטרפו את המסרקנית, אשר יכולה להפרות את עצמה ולייצר 8,000 ביצים.