שם: גל לוי 

גיל: 33.

סטטוס: נשוי +1 (בן ארבעה חודשים וזה פשוט אושר).

רשתות חברתיות: אני לא כזה פעיל, עושה לייקים מידי פעם. אין לי מושג אפילו איך "להפעיל את האינסטגרם".

גל לוי מתעסק בתחום המסעדנות שנים רבות. הוא החל את דרכו בתור שוטף כלים ב'קפה עדן' בגיל 13, אחר כך היה מלצר בשאנטי בפצ'אנגה, משם הפך לברמן בבונגוס ובקמפיו , ובבר ה'הייניק' אחר כך התקדם למנהל משמרת במסעדת 'קמפיו'. לאחר תקופה של שיתוף פעולה עם צוות קמפיו (״לה ליונז״: אבי, יניב ושמשון) ואורן תורג'מן בהייניק שילבו כוחות ומיזם אדריאנה יצא לדרך. לימים נפרדו דרכיהם וגל יזם יחד עם תורג'י את פרויקט בר ה"מידאו" שפרח ועשה חמש שנים מאוד שמחות באשדוד... פרויקטים נוספים בהלך תקופת המידאו היו ״הגג״ ולאחר מכן ״קפה יוסף". כיום לוי מהבעלים של מסעדת "פבלה" יחד עם שי, לידור ועידן וכבר בקיץ הקרוב ה- פרויקט של חייו יוצא לדרך: מקום מיוחד לאירועים.

משהו שאף אחד לא יודע עליך: "אני בחור מאוד רגיש, עשייה מאוד מרגשת אותי- אני מאוד אוהב ליצור דברים והמשפחה שלי מרגשת אותי תמיד. חוץ מזה נולדתי עם ביס קטן באוזן אחת- דבר שהורשתי גם לבן שלי".

מה הסטארט־אפ שלך ? "קטונתי לומר שהמצאתי משהו. אני איש של עבודה ולא של סטארטאפים. אנחנו עובדים עם הידיים ו"מתלכלכים". יש תמיד ראייה קדימה וגם עכשיו אני עובד יחד עם שי ספיר, שמוליק סיבוני ושאול בן שושן על פרויקט עתידי אבל אני לא חושב שהמצאתי מתישהו את הגלגל, במיוחד בתחום המסעדנות - הכל כבר נעשה,פשוט בונים ומתעדכנים. זה כמו אופנה- הולך וחוזר".

איפה נמצא אותך בסופ"ש? "בעבודה כמובן. כשאני לא עובד (מה שלא קורה הרבה) אני עם הילד והאשה או גולש. אני גולש מגיל 12 וזו המתנה שלי בחיים. לאחרונה לא יוצא לי לגלוש הרבה יחסית בגלל הגב. גלישה זו אהבה ותחושה שקשה להגדיר במילים, כל גל מרגיש כמו הבקעה של גול מנצח בדקה ה-90' בגמר המונדיאל. זו חוויה של גן עדן- התנתקות, חיבור ואדרנלין- הרגשה הכי כיפית בעולם".

מה סוד ההצלחה בעסקים? "אני חושב שזה בעיקר עניין של מזל וטיימינג. ברור שקונספט, רעיון, שאיפה למצוינות ומקצועיות חייבים להיות אבל בלי מזל שום דבר לא יעבוד. האופי היזמי האישי הוא זה שקובע".

למי היית עושה טובה? "אני תמיד עושה אבל ממעט לדבר על דברים כאלה. אני לא מאמין שאם עוזרים למישהו צריך להראות שעוזרים. הלוואי ולא היינו צריכים לעזור לאף אחד. אני עוזר במעגלים הקרובים אליי ככל שביכולתי".

לא יתפסו אותך מחוץ לבית בלי? "נראה לי שהטלפון הנייד שלי".
 
משהו מצחיק או מוזר שקרה עם הלקוחות במהלך השנים? מתישהו ישבה בחורה על הבר ב"מידאו" וגבר שישב מולה על הבר הזמין אותה לשתות כוס יין נוספת כמו שהיא שתתה. כשהברמנית פנתה אליה הלקוחה ביקשה לא לקבל את הכוס אלא פשוט להוריד לה מהחשבון את הכוס שהזמינה בעצמה. בלי קשר התעסקתי עם שיכורים כל החיים אז תמיד מצחיק אצלי בעבודה. 
חוץ מזה, מתישהו מישהי התקשרה וביקשה ממני ללכת לשירותים לבדוק אם היא שכחה שם את השיניים שלה (!!) ומצאתי אותם- זה אולי הכי מוזר שקרה לי.
 מה תיקח איתך לאי בודד? את אשתי, הילד, גלשן ואת שי. כדי שיהיה עם מי לגלוש ולדוג. אה, וגם את גיסתי- זו כבר הפכה לעסקת חבילה.

קצת על הפרויקט הבא? המיזם הבא הוא הפרויקט הכי מרגש שלי ..שנים שאני מדבר על הכיוון הזה .יחד עם שי שאול ושמוליק עלה הרעיון של אולם אורבני בהשראת 'יאכטקלאב' ומטבח צרפתי ים תיכוני עם אלמנטים של מסעדה גדולה ולא של אולם אירועים ... פרט לאירועים של לקוחות המטרה היא להפיק ערבים מיוחדים כגון הופעות של אומנים מהשורה הראשונה ובעיקר לתת עוד אטרקציה תרבותית ותיירות באשדוד.

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה ולמה? "שמעון פרס. הוא בן אדם מרתק בעיניי. כמובן שאם הייתה לי האפשרות הייתי מת לשבת עם אבא שלי ז"ל. בעצם הייתי רוצה לשחק איתו מטקות, כמו שהיינו משחקים פעם. אבא שלי כל הזמן היה אומר לי "שב תנוח לאן אתה רץ?? כל הדברים הטובים בחיים הם בחינם אי אפשר לקנות אותם בכסף.. בוא לים לשחק מטקות" . רק לשחק איתו מטקות".

מה החלום שלך? "החלום שלי זה להיות משוחרר פיננסית בגיל 35. מעבר לזה- גלשתי כבר במקסיקו, בצד המזרחי של אוסטרליה, בפיג'י, סרי לנקה ובשובר באשדוד. חולם לגלוש בכל מקום שאפשר בעולם". וכמובן בריאות לכולם. 

מוטו לחיים? "אם תרצו- אין זו אגדה".