נתחיל במקרה הגרוע ביותר – נניח שבעוד 7 שנים תהיה  לאיראן פצצה גרעינית....

מה הסיכוי שהיא תנסה להשתמש בפצצה זו כדי לתקוף את ישראל?

הסיכוי שואף לאפס שכן ברגע שתעשה כן.... איראן מאבדת עצמה לדעת עד כדי – "תמות נפשי עם פלישתים":

א. בידי מדינת ישראל מאות טילים גרעיניים.

ב. פצצת אטום תסכן גם את האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, בעזה ובגדה

ג. התקפת הנגד של ישראל ומדינות העולם תהפוך את איראן למדינת רפאים שכל נכסיה לרבות מאגרי הנפט – יתאדו.

ד. בנוסף  בעוד 2-3 שנים תעמוד  לרשות ישראל מערכת הגנה נגד טילים משולבת – חץ 3 שאמורה ליירט טיל כזה מחוץ לאטמוספרה, את שרביט הקסמים, צוללות גרעיניות  שיוכלו ליירט טיל הרחק ממדינת ישראל ועוד.

מערכות אלו  יוכלו  להתכונן היטב לכל ניסיון לשגר טיל גרעיני שכן הכנה לירי טיל מטווחים אלו, לוקחת זמן רב.

הסכנה האמיתית היא שישראל תתקוף  את איראן כדי למנוע ממנה נשק גרעיני –  קבלו תסריט כמעט ודאי:

תקיפה ישראלית באיראן עשויה במקרה הטוב לעכב את התוכנית הגרעין האיראנית למספר שנים, כאשר השאלה הקריטית היא כמה שנים. (אין למדינת ישראל יכולת לתקוף את מערך הגרעין בצורה כזו שתבטל את התוכנית, וכלל לא ברור עד כמה תהיה התקיפה, מוצלחת ככל שתהיה).

ביום הדין ימריאו לא פחות מ-90 מטוסי קרב מבסיסי חיל האוויר השונים, אי שם מעל הים התיכון, יחצו את צפון עירק ומשם לאירן.

חיל האוויר יתקיף  בין שלושה לשישה מתקני גרעין אירניים בלבד, המהווים את עיקר תכנית הגרעין. במהלך התקיפה יפעיל החיל מטוסים ללוחמה אלקטרונית שיסייעו לתוקפים.

כשיחזרו הטייסים לאחר מספר שעות לישראל, הם יפגשו מדינה אחרת מזו שהכירו רק כמה שעות קודם לכן, כשיצאו לתקיפה.

עד שהטייסים יחזרו, מאות טילי התגובה האירנים ה'שיאהב 3'", ו 'סיג'יל' (לא גרעיניים) כבר ינחתו בישראל. ברמה העקרונית מדינת ישראל מסוגלת להתמודד עם מתקפה כזו (למרות שאין הגנה של 100%)

אך ההתקפה תמשיך מידית מכיוון עזה ומלבנון ואולי גם מסוריה (הרי לשם יום דין זה, מממנת איראן את פעילותיהם ומנהיגיהם) וכמויות הטילים מצדדים אלו,  יהיו  גדולות בהרבה.

במלחמת לבנון השנייה ספגה ישראל בממוצע 120 רקטות שנחתו בעורף מדי יום, בשיא ספג העורף ממוצע של 250 רקטות.  מאז מלחמת לבנון השנייה הצליח החיזבאללה לשלש את כמות הרקטות שבידיו, הערכות כיום מדברות על 45 אלף רקטות שמוכנות לשיגור ומכסות חלק ניכר משטחה של מדינת ישראל.

אם נוסיף לזה כמה מאות טילים בליסטיים של אירן, אולי גם מסוריה, ואלפי רקטות של החמא"ס העורף יספוג  בממוצע -כ 600 ל 500 טילים ביום.

מערכת ההגנה האווירית תתקשה מאוד להתמודד עם מטח שכזה –

גם אם יפלו בשטחי המדינה רק 10 אחוז אנחנו עדיין מדברים על כמות של חמישים נפילות בכל יום. זאת תהיה פגיעה אנושה בחוסן האנושי ובכלכלה הישראלית.

גם אם נניח שישראל לא תתקוף, אלא האמריקאים יעשו זאת בשבילה, גם אז התגובה האיראנית תהיה כלפי ישראל בדיוק כפי שהיה במלחמת המפרץ , רק עם יכולות משוכללות בהרבה.

הפתרון:

ישראל בשנים הקרובות תוכל להתמודד מול ירי טילים מאיראן, הקושי הוא להתמודד נגד מתקפה משולבת מעזה לבנון ואיראן יחדיו (סוריה לא תיכנס למערכה אם החמאס והחיזבאללה לא יעשו כן) ולכן מדינת ישראל במקום להשקיע עשרות מיליארדים להכנה לתקיפה על  איראן...( 11 מיליארד ₪ כבר הושקעו רק בהכנה לתקיפה באיראן) ועד עשרות מיליארדים רבים יותר במקרה של מלחמה חלילה....עליה להשקיע את כל המאמצים האפשריים לפירוז רצועת עזה ולהעברת שלטון החמאס לידי הרשות הפלסטינאית ולהרתעה ממשית  מול לבנון (שכן כלוויין איראני על הגדר,  הם מסכנים את ביטחוננו הרבה יותר).

ההזדמנות כבר ניתנה לה מיד לאחר מלחמת צוק איתן (די כבר עם המושג מבצע) מדינת ישראל בשילוב המעצמות יכולה ליצר מקל וגזר שיוכיח הלכה למעשה  לפלסטינים - מה יש להם להפסיד (נכון להיום, אין להם מה להפסיד ובטח ובטח לתושבי רצועת עזה).

במקביל על מדינת ישראל להמשיך במישור המדיני לפעול ככול יכולתה למנוע את הגרעין האיראני (אך לא למכור את נשמתה למטרה זו).

אין לפסול שעם השנים תיווצר מהפכה באיראן מה שיוביל למערכת יחסים חדשה כפי שהייתה בעבר (למדינת ישראל אין שום קונפליקט עם העם האיראני אלא רק עם מנהיגי הדת הקיצוניים).

לסיכום –

ברור שעדיף למנוע מאיראן נשק גרעיני ושיש לעשות ככל האפשר למטרה זו, אך אסור  למשכן את אזרחי ישראל למטרה זו - התוצאה של מהלך חד צדדי,  יזום ומכוון תהיה גרועה בהרבה, הרבה, הרבה יותר.