בתאל בוארון נולדה באשקלון ובגילאי העשרה עברה להוסטל אלמוג שבאשדוד. הרגע המכונן בחייה התרחש לפני כמעט ארבע שנים, כאשר החליטה שהיא משתלבת בקהילה ככל האדם ומתגברת על הקשיים.

בתאל עזבה את ההוסטל אליו השתייכה והחלה לגור באופן עצמאי בדירת שותפים בעיר, יחד עם חמישה שותפים נוספים. כיום, בתאל עובדת בקו האריזות של מפעל מעדנות שבגן יבנה, הדוגל בקידום שוויון תעסוקתי ומעסיק עובדים החיים עם מוגבלות.

"בפעם הראשונה כשהגעתי למפעל הרגשתי פרפרים בבטן. התרגשות מטורפת שזכיתי לקבל הזדמנות שכזו, לעבוד כמו כולם" – היא משתפת. "כיף לי, זה עזר לי מאד ואני מאד מרוצה. אני יכולה לקנות לעצמי דברים שאני צריכה. מרוויחה כסף ועובדת, כיף לי וטוב לי".

"אני מרגישה שמתייחסים אליי יפה ובכבוד" – היא מוסיפה. "כל העובדים אומרים לי שאני חדה ומדויקת. הם גם מחמיאים לי על הלבוש וזה רק משפר לי את תחושת הביטחון. מעבר לזה, יש לי היום יותר חברים וחברות מאשר בעבר. אני בקשר עם חבריי מהעבודה לאחר שעות העבודה".

היו לך חששות לפני שהתחלת לעבוד במפעל?
"בהתחלה קצת חששתי, אבל עבדתי על עצמי. הצלחתי להתגבר על כל הפחדים שלי. ניגשתי למנהלת הבכירה ופשוט שאלתי אותה מה עליי לעשות. זה היה לא פשוט עבורי. היום אני מרגישה בעלת סמכות, מאד אחראית וערנית בעבודה".

ספרי על מקרה אחד בו הרגשת עוצמתית: "לא מזמן הזמינו אותי למשרד וקיבלתי את התואר "כוכבת השבוע". היו הרבה אנשים בחדר, אף אחד לא סיפר לי לפני. טקס הקבלה היה בנוכחות מנהל המפעל שבירך אותי על היוזמה, על האחריות ועל העבודה. נאמר לי שבזכות החדות שלי ויכולת הזיהוי שלי, המפעל כמעט ולא מקבל החזרות של מוצרים שאינם תקינים. הרגשתי סיפוק. אני גאה בעצמי על כך שאני עובדת כאן".

נראה ונשמע שאת בסה"כ מאוד גאה בעבודה שלך ואוהבת אותך.
"אני נכון. אני יכולה להגיד לך שלא אוותר על יום עבודה בשום מצב, גם אם יש לי בדיקות בבוקר אני אתעקש להגיע במונית. העבודה חשובה לי יותר מכל. החיבוק שאני מקבלת נותן תחושה של משפחה שנייה".

מרים שירגאוקר, מנהלת המשמרת במחלקת בצקים בה בתאל עובדת: "בתאל בחורה חייכנית ותמיד עם מצב רוח. היא מאוד דייקנית ורגישה לכל עובד ועובד. בימים בהם היא לא מגיעה, מרגישים בחוסר שלה. זכיתי לקחת חלק בעבודה יום יומית עם בתאל. אני יום יום מודה על כך שזכיתי להיות חלק מהתהליך הזה וללוות את הקבוצה של בתאל והעובדים הנוספים שאנו משלבים בחברה. כשאני מגיעה לעבודה ללא מצב רוח בעקבות עניינים אישיים, בתאל אומרת לי: לא להיות בשקט! תרצי או לא תרצי - את מחייכת, אל תהיי בבאסה, כולנו יחד בזה!".

אבי נבון, מנהל המפעל: "אני גאה בבת אל ובצוות בעלי הצרכים המיוחדים בהובלה והדרכה של רונן טל שעובדים במעדנות. הם הוכיחו בתקופת הקורונה המאוד מורכבת, נאמנות ומחוייבות. העבודה שלהם מאוד חשובה למעדנות ומביאה ערך לביצועי המפעל".