53 בלניות העובדות ב־10 מקוואות באשדוד דורשות פיצוי וטענות לניצול מתמשך בעבודה:

"אנחנו עובדות שקופות. קיפחו אותנו שנים, וכעת כשאנו דורשות את המגיע לנו, מהלכים עלינו אֵימים. יש בלניות שיצאו לפנסיה ומקבלות 300 שקלים בחודש.

איך הגיבו במועצה הדתית? האשימו אותן בכך שמאבקן נוגד את הדת, וכי הן נחשבות חוטאות.

לאחר שהתעלמו שנים ממאבקיהן ולאחר שנשים רבות יצאו לפנסיה עם הכנסה מגוחכת של מאות שקלים בלבד, אחרי שנים רבות ששרתו את המערכת, השכילו הנשים הדתיות להרים את הכפפה ולצאת למאבק על זכויותיהן הבסיסיות.

הבלניות טוענות שהמועצה לא משלמת להן את שכר המינימום ושעות נוספות כנדרש בחוק – כולל לא עבור עבודה בלילות, בשבתות ובחגים. כמו כן הן דורשות (שמו שמיים) זכויות כמו דמי הבראה, ימי חופשה וקרן פנסיה. השווי המצטבר מסתכם בעשרות-אלפי שקלים בשנה לכל אחת.

זה לא היה קל לנשים הדתיות שרובן מבוגרות ללא השכלה ועם יראת כבוד גבוהה לרבנות.

הנשים חששו שמא יבולע להן, שיתנקמו בהן, אך כל פניותיהן למועצה הדתית נתקלו בדלתות סגורות וכך הן החליטו לצאת למאבק.

הבלניות מאשדוד פנו לעו"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר שפנתה למועצה הדתית דורשת מהמועצה באשדוד בדרישה לשלם להן את הסכומים המגיעים להן לנוכח הקיפוח המתמשך בשכרן וניצולן לרעה.

לטענתן במועצה החלו לאיים עליהן "תוך ניסיון לא ראוי לגייס את ההלכה לשם כך באופן מניפולטיבי, כדי לגרום להן לחשוש שמא הן חוטאות לדת, ולהבין שכדאי להן לחזור בהן מדרישותיהן".

עורכת הדין מספרת: מרגע שגילתה המועצה הדתית שמרשותינו 'מעזות' לדרוש את שמגיע להן, החלה מסכת פעולות תגמול תוקפניות שכל תכליתה להלך עליהן אימים. כך למשל, נשלח אליהן מכתב מרב שהגדיר את דרישתן לתשלום זכויות 'מהדברים החמורים ביותר', וקרא להן לבטל מיידית את פעולותיהן. בעלי תפקידים במועצה מתנכלים להן".

עורכת הדין נאוה פינצ'וק מסכמת:

"הבלניות נמנות עם אוכלוסייה מוחלשת וקשת יום. עבודתן קשה ומלאת אחריות, וזאת בנוסף על היותן רעיות ואימהות במשפחות ברוכות ילדים. מעצם טיבו של התפקיד והידע הנדרש מהן בהלכה, משתייכות הבלניות למגזר הדתי-לאומי והחרדי. ככאלו, הן רואות בעבודתן שליחות ועבודת קודש. במקביל, הן רואות עצמן כעובדות שקופות, מנוצלות ומקופחות, שמזה שנים רבות איש לא רואה את מצוקתן היומיומית, לא חס עליהן ולא חש לעזרתן".