ההסכם המתגבש מול ועד עובדי נמל אשדוד בלבד:

לפי ההסכם המתגבש, ועובדי נמל אשדוד יוותרו על  על ה"שאלטר" התפעולי שבו החזיק - הנתבים ומשיטי הגוררות - שבאמצעותם הם שולטים כיום בפעילות הנמל, והם יעברו לעבוד מנמל אשדוד לחברת נמלי ישראל (חנ"י) - כמו כן יסירו את התנגדותם להקמה של הנמל הפרטי הצמוד, נמל הדרום, שיתחרה בהם החל בעשור הבא.

בתמורה, הממשלה תשדרג את הנמל בהשקעה של כחצי מיליארד שקל, כך שיוכל להתחרות באופן מלא ברציפים הפרטיים החדשים. כמו כן, הממשלה תפרוש עבור עובדי נמל אשדוד רשת ביטחון, שתבטיח כי שכרם לא ייפגע באופן משמעותי עם הכניסה לעידן של תחרות. הממשלה תבטיח לשלם להם 70% משכר הפרמיות הנוכחי - עד עשר שנים מיום תחילת העבודה של הנמל המתחרה. 

עובדי נמל אשדוד לא יזכו לתוספת שכר נוספת - מעבר לזאת שהובטחה להם (10%) במסגרת הסכם הרפורמה המקורי מ-2005. ...אך הממשלה תסכים להגדיל את תקציב הרווחה של הנמל, שבמסגרתו זוכים העובדים להטבות שונות.

ההסכם יוצר פתח להפרטת עד 49% ממניות חברת הנמל - באמצעות הנפקת מניות בבורסה והקצאת מניות לעובדים (תוכנית שוועד העובדים של נמל אשדוד תמכו בה ואף דחפו לאישורה).

אבינועם שושן, הסביר את ההסכם המתגד: "אנחנו טובים יותר ויעילים יותר - ולכן לא מפחדים מתחרות".

נמל הדרום, שנבנה על ידי צ'יינה הארבור הסינית בעלות של 3.6 מיליארד שקל, יופעל החל ב-2020 בזיכיון ל–25 שנה על ידי TIL ההולנדית (חברה בת של ענקית הספנות השווייצית MSC).

הנתבים

תפקידם הקריטי של הנתבים בהסכם, הוא בכך שהם האחראים הבלעדיים על השטת האוניות בשטח מעגנות הנמלים, וכן מחזיקים בידם את הכוח לתעדף סדרי פעילות בכניסה לנמל.

מדובר לרוב בקציני ים בעלי ותק רב, הנהנים גם מרמת שכר מהגבוהות במגזר הציבורי.

הממשלה דרשה כי הנתבים וציוד הגוררות שבידיהם יועברו לחברת נמלי אשדוד, כך שינותקו מהזיקה לוועדי העובדים. זאת, מחשש כי באמצעות השפעה על הנתבים יוכלו ועדי הנמלים הוותיקים לשבש את כניסת האוניות לנמלים הפרטיים המתחרים ואת הוצאתן, או להעניק עדיפות לתנועה הנמלית בנמלים הוותיקים על חשבון החדשים.

ועדי העובדים, בגיבוי ההסתדרות, סירבו תחילה לוותר על השאלטר שבידיהם - בעוד שבממשלה טענו שמבלי להפוך אותה ליחידה נטולת אינטרס עסקי, לעולם לא תיתכן תחרות חופשית אמיתית.

כך נהפכה הוצאת הנתבים מהנמלים בבחינת דרישת סף עבור צוות המשא ומתן הממשלתי