17 שנים של מאמץ יורדים לטמיון הקלפים מתערבבים ועכשיו הכל מתחיל מההתחלה.

איך נשים בנות קרוב ל40 צריכות למצוא עבודה מכובדת אחרי שאת כל שנותיהן ה"יפות" נתנו למקום עבודתן?

איך אני אימא ל2 ועוד אחד בדרך וגם סטודנטית צריכה למצוא עבודה שתשתלב עם כל זה ועדיין תאפשר לי לתת קורת גג ואוכל לילדיי?

וה"איך" הכי גדול זה איך עירייה כזו שמודעת לקשיים של התושבים למציאת מקור פרנסה מכובד בעיר לסטודנטים, לאמהות, למגזר החרדי נותנת בכזו קלות למוקד כל כך גדול להסגר ובלי לתת מענה מתאים ל250 עובדים שבקיץ הקרוב יישארו ללא מקור פרנסה?

איך חברה שכל כך מכבד את עצמה מגיבה לפרסום של המלחמה שלנו ב" זה היה מהלך ידוע מראש"?

עם כל הכבוד, לי ולמוקד שלי זה לא היה ידוע מראש, ל250 עובדים שהתכוננו לראש השנה זה לא היה ידוע מראש, וועד העובדים המכובד שלנו לא גיבה אותנו ואפילו לא נתן לנו להשמיע את קולנו בכבוד ובלי זלזול .
אני תוהה איפה העירייה שלנו, איפה החברה הגדולה והכל כך בעלת אמצעים הזו שבאה לטובת העובדים שלה, והפתרון הכי טוב שלה היא ש:"אפשר לעבור לראשון" -  למוקד חדש לגמרי?

כן זה מאוד " נוח" להגיע לראשון לציון ב8 בבוקר כשצריך לפזר את הילדים בגן לפני,

זה מאוד נח לסטודנטים להעביר לילה ולחזור בבוקר כשיש למחרת לימודים,

זה מאוד נוח לעבור קורס לא קצר בזמן בין לימודים לילדים,

זה מאד נוח להיסחב באוטובוסים בפקקים הלוך ושוב לראשון שנמצאת "רק" 20 דקות מאשדוד (ברכב בלי פקקים), אז אם זה כ"כ נוח אז למה מלכתחילה לא בחרנו לעבוד במרכז אני שואלת?

אני חושבת שעיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה, וחברה שמכבדת את עובדיה היו עושים מאמצים קצת יותר גדולים מלומר "דחינו את המעבר" (ראש עיריית אשדוד) או "שזה היה מהלך ידוע מראש"...

 יש לקחת בחשבון הרבה גורמים לפני שמגיעים להחלטה לסגור מוקד שמונה כ250 עובדים בעיר ללא עבודה, בחברה עם הרבה ותק, ובמיוחד ולמעלה מהכול לא לזלזל בקולנו, כי השקענו, נתנו והקרבנו שעות, ימים ולילות כשחלק תחת לחימה ואש בשביל המוקד הזה.

לחמו איתנו, שמעו קולנו ! כי מחר זה יכול להיות אתה או את".