זקלין טורג'מן רק עכשיו מתחילה לעכל את המכה שנחתה עליה:

בדירה שנשרפה בה היא גרה בשכירות לא ניתן לגור, אפילו לא להניח את הראש למספר שעות, אז היא תלויה לחלוטין לחסדי אחרים. 

האם בעלי הדירה יתבעו אותה על השרפה? האם תוכל לשקם את עצמה? היכן תגור?

מהיכן תגייס עשרות אלפי שקלים? כיצד תמצא דירה להשכיר למשפחתה? כיצד תרהט אותה?

על הדירה השרופה היא כבר שלמה חודשים מראש. כלומר היא צריכה עכשיו לשלם פעמיים על השכירות.

כל רכושה עלה באש כשזה כולל בגדים, רהוט ואת הדברים הכי אישיים... אבל מכל השאלות האלו מה שמטריד מכל את ז'קלין יותר מכל הוא שששת ילדיה מפוזרים בין  משפחה וחברים, החגים מתקרבים ולא עולה בדעתה שהם לא יחגגו את החג כולם ביחד:

"אני מעדיפה שנאכל לחם וחביתה העיקר שנהיה כולם ביחד. נלחמתי עד היום בשיניים רק במטרה לאחד את המשפחה. אני עובדת בשתי עבודות כדי לפרנס ולהחזיק את הילדים ולראשונה אני חסרת אונים."

כשהיא מדברת על הילדים, האישה החזקה הזאת שידעה בחיים מלחמות הישרדות וקשיים, נשברת ופורצת בבכי. לתפיסתה הניצחון שלה בחיים הוא  לשמור על המשפחה. הכישלון שלה הוא שהם נאלצים להתפזר.

הקצר החשמלי שגרם לשרפת הבית ניצח אותה. כל מה שהיא הצליחה לרכוש במהלך השנים בתשלומים עלה באש.

בעקבות הכתבה, תושבים הגיעו לביתה (שהוא פתוח ונטוש בגלל שהדלת נפרצה ע"י אנשי כיבוי האש) ומשאירים במקום מוצרי יד שניה ואחרים.

היא נכנסת לדירה ורואה את השקיות ושוב הדמעות מציפות אותה, עצם הרעיון  שאנשים מזדהים ובאים... מרגש אותה.

אבל הנזק המצטבר של השרפה מסתכם בעשרות אלפי שקלים. 

חסכונות הם מילה שלא נמצאת בלקסיקון שלה כמפרנסת יחידה של שישה ילדים והנה לפתע היא חסרת אונים לחלוטין.

מה שנותר לה הוא גאוותה שבשלב זה גאווה זו עומדת לה לרועץ שכן היא לא מעזה לבקש עזרה, ולספר מה היא באמת צריכה מאלו שמתקשרים לשאול.

הנס וזיק התקווה:

בסיור בביתה השרוף של זקלין אני מגלה דבר מדהים – ספרי הקודש והתפילין הם מהמוצרים היחידים בבית שלא נפגעו בשרפה!

התיק בו הונחו התפילין עלה באש אך בתפילין עצמם האש לא נגעה כלל...

כך תמונה של רבנים, כך התמונה של אביה.

עובדה זו מעלה לה זיק של תקווה שאולי בכל זאת מישהו שומר עליה מלמעלה, אולי בכל זאת יהיה טוב....?

הפחד מהחגים:

כל יום שעובר מקרב את חג ראש השנה ומרחיק אותה מהתקווה שמשהו לפתע יסתדר. מסתבר שהדברים לא מסתדרים מאליהם ואי אפשר להמתין לניסים שאולי לא יקרו.

בעולם מתוקן הממסד היה נעמד על רגליו כדי לשקם את זקלין ומשפחתה בעקבות האסון.

הרי מדובר באישה ששרתה את המדינה בצבא, שילמה ומשלמת כל חייה מיסים וברגע האמת היא מגלה שהיא לבד באסון שלה, צריכה להיתמך על טוב ליבם של אזרחים...

מדהים, אבל היא אפילו צריכה להגיש בקשה לכיבוי אש להנחה כספית על ....כי כיבו את השרפה (עלות של אלפי שקלים) מה שהיה נראה לה ולכולנו ברור מאליו - ששרות בסיסי זה כמו כיבוי שרפה הוא חלק משרות שהמדינה צריכה וחייבת לתת, עולה הון תועפות מבחינתה. כגודל האסון כך גודל התשלום...

אני מנסה למשוך ממנה מידע מה היא באמת צריכה, אך ז'קלין  מביטה בי ושותקת כאילו אומרת - מה לא ברור אני צריכה כסף כדי להתחיל  לנסות לשקם את המצב... אבל היא גאה מידי מכדי להוציא משפט זה מפיה...חוסר האונים הניבט מעיניה מסגיר את שהיא לא מעזה לומר.

ממשלת ישראל עסוקה בשאלת מתווה הגז - על הפרק ההחלטה הגורלית - האם המיליארדר יצחק תשובה ושות' ירוויחו מאות מיליארדים מתגלית הגז או חלילה שיעשו לנו הנחה וירוויחו רק עשרות מיליארדים.....ז'קלין האם חד הורית מאשדוד??? לא ממש בראש מעינייהם...

מסתבר אנחנו בוחרים את הפוליטיקאים ואלוהים בוחר במי מאיתנו כשליחיו לבצע ניסים.

הניסים מתחילים לקרות?

מיד עם צאת הכתבה לאור, מנכ"ל מלון לאונרדו אשדוד, קובי, התקשר אלי כדי להזמין את ז'קלין וילדיה לארוחת החג אצלו במלון כיד המלך. תודה קובי!

טלפון נוסף שקיבלתי מחבר העביר לי צמרמורת בכל הגוף עם נכונות לעזרה משמעותית...

אולי זו תחילתה של של תקווה. אמן!

בואו נהיה הנס של זקלין:

למי שמעוניין לתרום ולו סכום קטן - יוכל לבצע העברה בנקאית ל- 
בנק לאומי. סניף 963. מספר חשבון 54951/99. ע"ש טורג'מן מורין.

טלפון של ז'קלין - 053-2456155