גילאון: "את לא באמת מתכוונת לזה, מה את באמת רוצה שיקרה לי מה שאת כותבת שם?".

יערית: "לא, ברור שלא".

גילאון: מילים קשות מובילות למעשים ולטרגדיות,

יערית : "אבל הכול נובע סך הכול מתסכול מאוד מאוד עמוק של כל הימנים בארץ". כמו שאתה טוען שיש ברשת דיבור מאוד מאוד אלים, אני גם טוענת שכל הארגונים, ארגוני השמאל שלכם, בצלם ומרצ וכל המידע שאתם מסיתים את הימנים בעולם ואת התקשורת האנטי ישראלית, כל זה נגרם בגלל כל המידע שאתם מריצים ברשת".

גילאון: "את שמעת מישהו מהמחנה שלנו שאומר למישהו שהלוואי שיתפוצץ עליך מחבל יא בן זונה?". 

יערית: "לא, אבל אתם עושים דברים הרבה יותר גרועים. אני לא באמת חושבת ככה, זו תגובה של להט הרגע, אני לא באמת חושבת שצריך להתפוצץ עליך מחבל. פשוט מה שמכעיס אותי ולא רק אותי דרך אגב, את כל הימנים בארץ, זה כשנרצח תינוק".

השיחה הסתיימה בברכות, אך לא מוצתה כפי שיכולה הייתה להיות בתחום "כל ישראל ערבים זה לזה", "ואהבת לרעך כמוך", משמעות המצעד כמחאה נגד הרוצחים ועוד