בדרך כלל המדוזות מגיעות למחוזותינו בחודשים יוני-יולי, אך השנה הן הקדימו. מומחים גורסים שהסיבה לכך הוא הים השקט שבו יותר נוח להן לנוע לעבר החוף מאשר בים סוער.

עדיין קשה להעריך כמה נחילים יגיעו ומה יהיה היקפם.

אז מה לעשות כדי לא להיפגע?

דבר ראשון לאחר צריבת מדוזה – יש לשים רטיה (קומפרס) של מי ים מלוחים – בשום פנים ואופן לא מי ברז – על סימני הצריבה. ואז יש סיכוי שתאי הארס – הבועיות - יישארו שלמות ולא יפקעו כדי שהארס לא יפעל עלינו.

גם מדוזות שנראות כמתות על החוף – עדיין פעילות, אין לגעת בהן.

השלב הבא בטיפול – ייצוב תאי הארס על ידי חומר שימנע את התפוצצותן בעתיד ואת זה אפשר לעשות על ידי רטיות של חומץ. החומץ מייצב את הדופן של תאי הארס, וכך מונע מהארס  להיות מופרש לעור.

20 דקות לאחר שמניחים את קומפרס החומץ - מתחיל השלב של ניקוי המקום:
מסירים את הקומפרס זורים טלק על המקום ומגרדים את הטלק עם מקל של ארטיק. תאי הארס האלה נכנסים לעור וצריך לקלף אותם. ואת זה עושים מספר פעמים. שמים חומץ אחרי זה טלק ומשייפים. המקום נרגע מיד ותוך שעה שעתיים ניתן לפתור את הבעיה באופן סופי..

אם לא מספיקים לשים מי מלח וחומץ בזמן – צריך להגיע לרופא עור שמטפל בנגע כמו בכוויה בדרגה בין 0-1  או בין 1-2 משום שצריבת המדוזה דומה לכוויה כימית ויש לברך על כך שאנו נהנים ממי הים התיכון, שכן ליד אוסטרליה ישנן גם מדוזות שהורגות אנשים.

אם יש חשד לזיהום משני יש צורך להיעזר במשחה אנטיביוטית או בסטרואידים מקומיים, וגם כאן הנגע עובר בתוך מספר ימים. בכל מקרה שיא הסבל מסתיים תוך כמה ימים של טיפול. ברוב המקרים מדובר בנגעים בודדים על שטח קטן ומלבד הטרדה מקומית – אין לכך שום משמעות ולא נובעת כל סכנה.