כשמדברים על עובדי הנמל נדמה כי האסוציאציה הראשונית שתחשבו עליה היא המשכורות השמנות והתנאים המפליגים בעבודה ללא מאמץ רב.

הסיפור הנוכחי יכול בהחלט להפריך כמה מהדעות הקדומות בעניין.

תושבת אשדוד בשנות ה-60 לחייה שעבדה בבניית הנמל באשדוד בשנת 2006, נדרשה לעבוד במשך כ-12 שעות על שני מנופים במקביל, עקב היעדרות מהעבודה של אחד מחבריה.

לאחר יום עבודה ארוך ומפרך שנמשך כ-12 שעות עבודה, סמוך לשעה שבע בערב הסתיים יומה של האישה, כך לפחות היא חשבה, אולם סיומו של היום נגמר בהיותה מאושפזת עם פגיעות לא קלות בבית החולים איכילוב בתל אביב.

כשירדה המנופאית במדרגות המנוף החליקה האישה עקב שמן שהיה מרוח על המדרגות, ואשר הושאר שם יום לפני כן כאשר ביצעו על המנוף עבודות אחזקה, נפלה מגובה של כארבעה מטרים, איבדה את הכרתה ופונתה כשהיא סובלת מכאבים חזקים לבית החולים איכילוב בתל אביב.

בבדיקות התברר כי היא סובלת משבר בברך ימין, כאבים בקרסול ימין והגבלה בתנועה, משברים בעצמות כף ידה השמאלית מחבלה בראשה, סבלה מסחרחורות. לאחר שחרורה מבית החולים  נאלצה האישה להיעזר במקל הליכה ולעבור שיקום מפרך.

בצר לה פנתה לעורך הדין איל כהן ממשרד כהן-קריסי באשקלון - המומחים לתביעות נזיקין - שהגיש תביעה בשמה וטען לרשלנות של נמל אשדוד. בנוסף, מכיוון שהתאונה הייתה תאונת עבודה והוכרה ככזו על ידי המוסד לביטוח לאומי נקבעו לתובעת אחוזי נכות צמיתה והיא קיבלה פיצויים ותגמולים מהביטוח הלאומי בסך של כ- 800,000 ₪.

בכתב התביעה כנגד הנמל וחברת אשטרום טען עו"ד כהן כי "מאז התאונה התובעת לא עובדת ואפסו סיכוייה לחזור ולעסוק במשלח ידה בשל חומרת פגיעותיה", כך על פי התביעה. "אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעת או מי מטעמה לא נקטו זהירות סבירה וכי התרשלו....לא סיפקו לתובעת מקום עבודה בטוח ותקני ,לא דאגו לנקות המדרגות משמן ו/או כל נוזל אחר ובכך חשפו את התובעת לסכנות רבות".

לאחר מאבק משפטי ארוך מבחינתה של האישה, בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי מלבד הסך אותו קיבלה מן הביטוח הלאומי שעמד על כ-800 אלף שקלים תפוצה האישה בכ-150 אלף שקלים על ידי החברה בה עבדה מטעם נמל אשדוד.