חודשים רבים חלפו מאז הסתיים מבצע "צוק איתן" בעזה, אולם הצלקות שהותיר עדיין ניכרות היטב בילדי ישראל.

כ 1000 ילדים נמצאים בטיפול נפשי בעקבות מבצע צוק איתן. כך גילה ד"ר בני פישר, ראש המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך בכנס באר שבע לשלום הילד הנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מנהלת בית החינוך "נופי הבשור" בנגב המערבי,  זמירה בן יוסף, הוסיפה כי לא רק הילדים מטופלים, אלא גם הצוותים החינוכיים. לדבריה, ישנה תחלואה רבה יותר של מורים ותלמידים ביחס לשנים קודמות.

גב' בן יוסף טוענת כי "לילדי עוטף עזה יש צרכים מיוחדים, כמו לתלמידים לקויי למידה".

 חלק ניכר גם מהתלמידים וגם מהמורים נמצאים כבר חודשים במצב של פוסט-טראומה, דבר שפוגע גם בלימודים וגם ברווחה האישית שלהם.

תמר ג'ינלי, תלמידת כיתה י"א בתיכון מקיף ד' באשדוד, סיפרה כי היא עצמה אמנם לא סובלת כיום מפוסט טראומה, אולם לא פעם נחשפה למצבים לא פשוטים אליהם נקלעו חבריה בעקבות המבצע. "מאז 'צוק איתן' היו כבר כמה אזעקות, חלקן אזעקות שווא, וראיתי איך חלק מהחברים שלי פשוט חוטפים התקף חרדה.

הם היו מתחילים לרעוד, ולבכות, חלקם היו צורחים בהיסטריה וחלקם- בדיוק להיפך- נכנסים למצב של הסתגרות ולא מתקשרים עם הסביבה. זה לא פשוט לראות את החברים שלך במצב כזה".

מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה לבנון, הביעה חשש לגבי עתיד הילדים הגדלים תחת טראומה. "לאיזה מבוגרים הם יהפכו"? תהתה לבנון, "ילדים שייצרו תקשורת לא בטוחה עם המבוגרים, עיכובים התפתחותיים, נסיגה בהתפתחות, קשיים בהתמודדות ופגיעה בסמכות ההורית הם רק חלק מהתגובות שיכולות להיווצר כתוצאה ממצב לחץ מתמשך שכזה".