באשדוד, שבה חיים אלפי עולים מצרפת שעשו עלייה בעשרים שנים האחרונות, מדברים בימים האחרונים רק על מתקפת הטרור.

גד בוקובזה מספר:

"לפני שבת קיבלנו את הבשורה מבעלה שהיא יצאה והיא בסדר. היא עמדה בתור לקופה כשהכול התחיל, המחבל רצח את השניים שעמדו לפניה ואדם נוסף שניסה לקחת ממנו את הנשק. היא ברחה עם כמה אנשים והעובד בחנות הכניס אותה למקרר וסגר את המנוע. היא נשארה שם שעות ארוכות עם אנשים נוספים, ביניהם תינוק שלא הפסיק לבכות.

מסתבר שאח שלה ישב בפיקוד של המשטרה ועודכן מההודעות שהיא שלחה לו מהמקפיא. הבנו גם שיהודי אחד שהגיע לחנות דפק על הדלת וביקש לקנות חלות לשבת והמחבל ירה בו במקום".  

בוקובזה מספר כי ביום שני הוא ואביה של קארול, פינחס, מתכננים לערוך סעודת הודיה וטקס אשכבה להרוגים בבית הכנסת "אחוות ישראל" של בני הקהילה באשדוד.

"אין אחד בישראל שאין לו בן או בת בצרפת, ולי באופן אישי יש בן ושלוש נכדות בפריז. חצי מהגוף והנשמה שם ואנחנו במצב לא קל, אנחנו מודאגים. חשבנו שאחרי הפיגוע בטולוז לא יהיה עוד דבר כזה, אבל כנראה שכל פעם שהם רוצים למות כשאהידים הם חייבים לקחת איתם כמה יהודים בדרך ואחרי הפיגוע בעיתון הם רצו להרוג עוד יהודים". 

 אלין ללוז, שעלתה מצרפת לפני שש שנים, מספרת כי במהלך סוף השבוע כל העולים מצרפת היו עסוקים בטלפונים ובשיחות עם קרובי משפחה וחברים שגרים שם:
"אין ספק שזו אווירה מאוד קשה ועל אף המרחק, אנחנו מרגישים את האבל כאן אצלנו בבית. הקהילה היהודית בצרפת והקהילה שחיה באשדוד מאוחדת ומלוכדת. הכאב שלנו הוא אותו כאב. האירועים האחרונים בפריז מעסיקים אותנו מאוד ומדאיגים אותנו וזה הדבר שאנחנו מדברים עליו כל היום. אני רק יכולה לקוות שהקהילה תתאושש כמה שיותר מהר ותחזור להיות קהילה חמה ושמחה. אני מקווה שאירועים כאלה לא יחזרו על עצמם".