יוסף כהן, בן 48, תושב ירושלים, הוא החשוד בחטיפה ותקיפה של הילדה בת ה-7, לפני מספר שבועות באשדוד. על פי כתב האישום הילדה, תלמידת כיתה ב', חיכתה ליד בית ספרה באשדוד להסעה לביתה, ישבה שם על הרצפה וציירה. הנאשם, שהביא נוסע מירושלים לאשדוד, עבר סמוך לבית הספר ועצר לידה. על פי כתב האישום, כשראה אותה על הרצפה אמר לה לא לשבת כך כדי שלא תתלכלך. לאחר מכן, נטען, קרא לה לעלות איתו למונית ואמר, "בואי, אקח אותך".

הילדה סירבה, אך הנאשם המשיך לנסות לשכנע אותה ופיתה אותה בממתקים:

"אביא לך שוקולד - כדאי לך", ולאחר הפצרות עלתה הילדה למכונית והנאשם החל בנסיעה לכיוון היציאה מאשדוד. כשיצא מהעיר פנה הנהג לכיוון ירושלים, וכשהגיע ליער צרעה, סמוך למושב תרום, ביקש מהילדה לעבור למושב האחורי. שם, על פי כתב האישום, הוא ביצע בה מעשים מגונים, נישק אותה וניסה להפשיטה. לאחר מכן הוריד את הילדה מהמונית, ביקש שתחכה ונמלט מהמקום כשהוא משאיר אותה ביער לבדה.

הילדה המבוהלת רצה לכיוון הכביש הראשי של הישוב וצעקה לעזרה.

נהג המונית נעצר בעקבות צפייה במצלמות האבטחה של מפעל סמוך לתחנת ההסעה שתיעדו את הילדה עולה למונית, יומיים לפני שאמור היה לטוס לוויטאנם שם אמור היה להתחתן. צו איסור פרסום הוטל על שמו וכל פרט מזהה של הנאשם.

עדויותיו של הנאשם כפי שמסר אותן במשטרה:

"עבדתי על המונית, זה מקצוע ישן שלי שלפעמים אני עושה אותו. הייתה לי נסיעה מירושלים לאשדוד וכשסיימתי אותה שוטטתי ברחובות מספר דקות.

נעמדתי לפני תחנת אוטובוס ועל המדרכה הייתה ילדה שממש התפלשה בבוץ. שאלתי אם היא רוצה שאקנה לה משהו לאכול, היא אמרה שבסדר ונכנסה למונית בלי שום לחץ. אני לא מכיר את אשדוד, אז החלטתי להתחיל לנסוע ולחפש מקום לקנות לה לאכול. נזכרתי שבמונית יש לי עוגיות שאמא שלי נותנת לי, שאלתי אותה, 'את רוצה את העוגייה?' והיא אמרה שכן. ואז מצאתי את עצמי על הכביש שמוביל כנראה מחוץ לאשדוד".

החוקרת: "אנשים שמכירים את הילדה ראו אותה יושבת על הספסל ולא בבוץ".

הנאשם: "היא היתה על הרצפה בתוך הגינה, גם אם תשאלי אותי אלף פעם אני אחזיר לך את אותה תשובה. ילדה אחרת לא היתה מושכת את תשומת לבי".

החוקרת: "מעדות הילדה עולה ששכנעת אותה לעלות למונית בפיתוי. הבטחת לה משהו מתוק".

הנאשם: "לא זוכר. משהו מתוק או משהו לאכול".

 כשהחוקרת מנסה לבדוק איתו את הטענה כי נישק את הילדה, הוא ממהר לענות:

"נישקתי אותה על הלחי".

החוקרת: "אתה משקר, הילדה מתארת את הנשיקות שלך ואפילו מתארת שהרוק הגעיל אותה".

הנאשם: "לא עשיתי לה רע. רציתי לעשות מצווה נתינה, ועזרה זה דבר מובן אצלי. יש דברים שהיא מפרשת לא נכון".

החוקרת: "לילדה בגיל שלה אין פירוש של עבירות מין".

הנאשם: "חיבקתי אותה, הרמתי אותה ואולי נגעתי לה בטוסיק כדי להרגיע אותה. נישקתי בלחיים".

 החל לחשוף פרטים נוספים:

כשהחקירה התקדמה עימתו אותו החוקרים עם עדותה של הילדה, והוא החל לחשוף פרטים נוספים.

לשאלת החוקרים - מדוע לא התקשר למשטרה ובמקום זה נטש את הילדה בלב היער:

 "נכנסתי ללחץ ולהלם. ילדה קטנה בוכה, התרחקתי מאשדוד, רציתי רק לעשות מעשה טוב - לא חשבתי על המשטרה, וגם אם הייתי חושב היו חושבים שעשיתי משהו רע. תבין, אין לי ילדים וקשה לי עם בכי וצעקות של ילדים. זה אולי מה שקרה לי - איבדתי שליטה וקיבלתי טמטום של החלטה והשארתי אותה. הייתי איתה פה לפחות 6-5 דקות לפני שנסעתי. הקשבתי לחדשות וראיתי שהכל בסדר. חשבתי שנפתרה הבעיה".

"הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות"

בחקירתה ציירה הילדה מספר ציורים, שבעזרתם שחזרה את האירועים כפי שהיא זוכרת אותם.

מצידו, נהג המונית דבק בגרסתו בחקירותיו כי התבלבל בדרך ולא הצליח להביא אותה לביתה. החוקרים חשפו בפניו נתונים שמעידים כי לפני שעצר ביער צרעה המונית נעצרה סמוך לגשר הראל והמתינה שם כמה דקות. החוקרים ביקשו ממנו שוב ושוב להשמיע את גרסתו וחזרו לאותן שעות קריטיות.

החוקרת: "אני אומרת לך שאתה שכנעת אותה לעלות איתך בתחבולה, ואז נגעת בה ועשית מעשים נוספים שאני יודעת עליהם, אך רוצה שהאמת תצא ממך. זו הבמה שלך - כדאי לך שחייך לא ייהרסו".

הנאשם: "לא עשיתי לה שום דבר רע. חיבקתי אותה כמו חיבוק אבהי. המעשה של הנשיקה והחיבוק קרה בסוף בשביל להרגיע. אין הוכחות של דנ"א עליה. מצאתם משהו שלי עליה?".

במהלך העדות ציין נהג המונית שהוא הגיע לארץ בעקבות בעיות רפואיות כדי לעבור ניתוח שנקבע לו מראש. חוקרי המשטרה גילו שאחרי האירוע הוא הקדים את כרטיס הטיסה שלו ושאלו אותו מדוע עשה את זה. הנהג השיב שהניתוח שבגללו הגיע נדחה ולכן בחר להקדים את טיסתו.

בסיום החקירה חזר נהג המונית על עמדתו וטען שכל רצונו היה לעשות לילדה טוב. "זה משפט מאוד חשוב אצלי", הצהיר. "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות".