גבר בן שישים עומד לבד, בכול שנה כבר תשע שנים, בכניסה לטקס לזכרם של חללי חייל הים באשדוד, אליו מגיעים שר הבטחון, הרמטכל, ומפקד החייל. כולם כבר התחלפו כמה פעמים, גם ראש מדור נפגעים, ועשרות משפחות חללי הקישון עדיין לא מקבלות תשובה.

אחרי התחקיר העיתונאי שחשף שעשרות מטובי בנינו מתו, ביסורים, בגלל צלילות במשך שנים בנחל המזוהם, ואחרי עתירה לבג"צ, הכיר בהם משרד הביטחון כחללים שנפטרו מנכותם. משרד הביטחון מכיר ומעניק קצבה של חללי צה"ל, אבל מסרב להנציח.

גם חיילים שנהרגו בתאונת אימונים מונצחים, גם חיילים שמתו בתאונה בזמן חופשה. "חללי השייטת לא פחותים מאף אחד", אומר עמי בכאב, שרק גדל. "אמא שלי הולכת ומזדקנת, ובכול שנה אני מקווה שבשנה הבאה גם היא תזכה להגיע לטקס ולראות שמכבדים את הבן שמסרה לצבא".

"הפעם החיבוק שקיבלתי ממשפחות חיל הים היה כל כך אוהב, ומולם קצינים בכירים בחיל הים שלא רוצים להסתכל עלי" אומר עמי ומספר כי הגיע אליו קצין עם שישה לוחמים במג"ב שאמר שקיבל הנחיה לא לתת לו להתקרב לשער האח"מים, למרות שמעולם לא התפרע או הרים את הקול, בסך הכל ניסה לקבל תשובה.

"אנחנו בסך הכל מבקשים חיבוק, הכרה. הרי כבר מכירים בנו רשמית. אמא שלי הולכת ומזדקנת, ובכול שנה אני מקווה שבשנה הבאה גם היא תזכה להגיע לטקס ולראות שמכבדים את הבן שמסרה לצבא. הילדים של אחי לא הכירו אותו, לפחות שיוכלו לראות את השם של אבא שלהם, ולהראות אותו לילדים שלהם".