משגיח כשרות מנקב וזורק אוכל לפח בטענת תרומת מעשרות
06.06.14 / 11:24
גדי מאירי, חבר בסיעת "יש עתיד", פרסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונה בה נראה מזון מנוקב על ידי משגיח כשרות במטרה לזרוק את המזון לפח, הטענה למעשה היא תרומת מעשרות שבמקור אמורה להינתן לכהנים, לווים ועניים, אך בפועל נזרקים לפח כמויות אדירות של אוכל ראוי למאכל לטנעתו
התמונה צולמה בבית עסק באשדוד על ידי מוישה מאירי. על פי הפרסום בעמוד הפייסבוק שלו, מדובר במקרה של השחתה של מיכל מלא באבטיחים על ידי משגיח כשרות באשדוד, בטענה כי מדובר במעשר.
במקור, מעשרות אמורים להינתן לכהנים או ללווים, יש הלכה המאפשרת להעביר את המעשרות לעניים, אך לא במקרה הזה. משגיח הכשרות ניקב את האבטיחים שהיו ככל הנראה ראויים למאכל אדם והכל בטענה כי מדובר במעשר (מעשר הינה עשירית מהיבול שאמור להינתן לכהנים או ללווים וכיום מותר להעביר את הסחורה הזו לעניים). המחווה היפה של הדת, להעביר עשירית מהסחורה לאנשים שידם אינה משגת הפכה מכוערת, זורקים אוכל, פוגעים בפרנסה ויותר מכל האנשים הרעבים נשארים רעבים כאשר יש אפשרות להעביר אליהם מזון שפשוט נזרק לפח האשפה לאחר ניקוב.
הפוסט שפורסם אצל גדי מאירי, לא נגענו: "יודעים מה זה?
זה מעשר - משגיח כשרות בחנות סיטונות באשדוד לוקח מקל של מטאטא, נועץ בכל אבטיח ומשחית את כל המיכל וזאת למה?
כי על פי היהדות צריך להפריש מעשר וזו דרכו של המשגיח להצדיק את עבודתו המיותרת..
רק בשביל ההשכלה המעשר במקור נועד לספק את צרכיהם של הכהנים והלווים..לפחות היו מפרישים מעשר ומעבירים לנזקקים..חבל שזוהי פניה של הדת בימינו....(צילם אח שלי משה מאירי חקלאי בעצמו."
תגובת הרב דני פרץ, סגן ראש חלקת הכשרות באשדוד: "על פי ההלכה, על כל פרי בארץ ישראל יש מצוות תרומות ומעשרות, זו חובה על פי התורה. שש שנים שמתוכם אבדה זה הולך לבעל הפירות, הוא צריך לעלות עם המעשר ועם המשפחה שלו לירושלים ולאכול שם עם הציבור הרחב. בשנים ג"ו לשמיטה זה הולך לעניים. מתוך הפירות ישנה תרומה שהולכת למילואים, הכהנים היו מקריבים קורבנות בבית המקדש ומעשר היה הולך אליהם. הלוי מקבל גם הוא ונותן מתוך זה מעשר לכהן. המשגיח שעשה את המעשה זה נקרא אבדה, החלקאי מחובתו מביא את התרומות ומעשרות לסיטונאי או לחנות ירקות וזה מחולק לעניים או שהחקלאי תורם כסף לעניים. הסיטונאים באשדוד מחובתם נותנים בשנה השלישית והשישית ירקות ופירות לעניים. כיוון שאין שרשרת יחוסין ללווים לכן הם לא מקבלים ונשארת תרומה גדולה בסדר גודל של כאחוז וחצי, לוקחים את האחוז וחצי הזה, שמים במיכלים גדולים ונותן להם להירקב, ויש אופציה לתת את זה לבהמת כהן (בע"ח), אנחנו מבקשים מהחלקאי שיביא סחורה סוג ד', האבטיח המפורסם לא ראוי למאכל אדם, אולי למאכל בהמה, אפשר לבוא לבדוק את המשאיות ולראות שיש שם פירות שלא ראויים למאכל אדם. המשגיח מחורר את האבטיח כדי שהעני יבחין שזה לא ראוי למאכל אדם, לא נוהגים בזה בביזיון, המשגיח מחורר עם מקל של מטאטא רק כדי שיבינו שמדובר באוכל רקוב מדובר בכמות קטנה מאוד של אבטיחים, זו תרומה של משאיות שלמות ואנו צריכים לשמור על המסורת היהודית."