לדברי פליטמן, המדינה נהגה בחוסר תום לב כאשר בבת אחת החליפה את מתווה הרפורמה בנמלים עליו הוסכם עם ההסתדרות בשנת 2005. המתווה הנוכחי, הוא אומר, עלול לפגוע בביטחון התעסוקתי של עובדי הנמלים, במיוחד אם וכאשר יוקמו נמלים חדישים ליד נמלי חיפה ואשדוד המיושנים יותר. לכן, קובע פליטמן, קמה להסתדרות הזכות להשבית את הנמלים.

ואולם, ממשיך פליטמן, כמו כל זכות - גם זכות השביתה צריכה להיות מידתית, ויש לזכור שדרך הנמלים עוברים כמעט כל מטעני סחר החוץ של ישראל. לאור זאת, התרת שביתה בנמלים צריכה להיות מסויגת, אם כי כרגע אין צורך לדון בסייגים אלו, בשל הסכמתן של הממשלה וההסתדרות לקיים הידברות.

פליטמן קיבל את עמדת ההסתדרות, לפיה המו"מ צריך להיעשות תוך השעיית המכרזים להקמת הנמלים הפרטיים, שכן לדבריו לא נמצאו תימוכין לטענת המדינה לפיה השעיה שכזו תגרום נזק בלתי הפיך שיהיה גדול מנזקי השביתה. לפיכך, כאמור, הוחלט על מתווה של הימנעות משביתה, הקפאת המכרזים וניהול מו"מ. הצדדים התבקשו לדווח לבית הדין עד 29.8.13 על תוצאות המו"מ.