D&B בחנו את מספר התושבים בעיר מול מספר העסקים (חברות בע"מ, עוסקים מורשים, אגודות, עמותות, שותפויות, איחוד עוסקים וגופים ממשלתיים).
הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה, כמו גם כמובן על יכולתה של העיר להישען על רגליים מסחריות.

על פי נתוני D&B, מספר העסקים הגבוה ביותר נמצא בתל אביב, שבה יותר מ-78 אלף עסקים ויחס התושבים לעסקים הוא הטוב ביותר, ועומד על חמישה תושבים לכל עסק. בפועל, תל אביב נהנית ממאות אלפי ישראלים שמגיעים לעיר בכל יום לעבודה וקניות (הכנסה אדירה לרשות המקומית) וחוזרים בערב לגן הילדים, בית הספר, פארק המשחקים או המרפאה בעיר אחרת (הוצאה אדירה לרשות אחרת).
מספר זה הוא בהתאמה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם ההוצאה לתצרוכת לנפש הגבוהה ביותר ב-2011 גם היא נרשמה בתל אביב ועומדת בסך 6,841 שקל.

מנגד, מתוך תשע הערים הגדולות (מעל 200 אלף תושבים), מי שסובלות מ"עודף" תושבים מול עסקים הן אשדוד, באר שבע וירושלים, עם יחס של 27, 24 ו-22, בהתאמה - יותר מפי 4 מתל אביב.

במקביל, על פי נתוני D&B לשנת 2012, מבין הערים הגדולות, תל אביב היא העיר שבה אחוז העסקים הנמצאים בסכנת סגירה הוא הנמוך ביותר, ועומד על 12.5%, זאת לעומת ממוצע ארצי של כ-24% בכלל המשק. מבין הערים הגדולות, אשדוד היא העיר השנייה שבה אחוז העסקים הנמצאים בסכנת סגירה הוא הגבוה ביותר עם מעט פחות מרבע מהעסקים (23.8%) המצויים בסכנת סגירה. כאשר רק באר שבע לפניה.

בעקבות הנתונים האלו, ראש עיריית באר שבע כבר הצהיר כי לא יאשר יותר בניית מסחר בעיר.

מה הכוונה במושג סכנת סגירה:

אין מדובר שהעסק אוטוטו נסגר, אלא שקיימת אפשרות כזו מחוסר איתנות פיננסית וצבירת הפסדים קבועים.