הרקע להגשת העתירה הוא העובדה שבמסמכי המכרז ובהסכם שנכרת עמה, הותר לאסותא להפעיל בבית החולים שירותי רפואה פרטיים במסלול של בחירת רופא בתשלום, בהיקף של עד 25% מהיקף הפעילות הכולל בבית החולים. מסלול זה יאפשר לאסותא, בכפוף לשורה של מגבלות שנקבעו במכרז, להציע לציבור המטופלים בבית החולים אפשרות לבחור את הרופא המטפל, תמורת תשלום כספי.

העותרים הדגישו בעתירתם, כי הפעלת מערך של שר"פ בבית החולים באשדוד, עשויה להוביל לפגיעה בזכויות חוקתיות של אלה שידם אינה משגת לרכוש שירותים כגון דא. העותרים מנו בהקשר זה את הזכות לכבוד והזכות לנגישות שווה לבריאות. לטענתם, מתן שר"פ בבית החולים יוביל לתחושת הפליה, השפלה ופגיעה בכבודם של אלה שלא יכולים לרכוש את אותם שירותים ולאספקה לא שוויונית של שירותים רפואיים בבית החולים. עוד  טענו העותרים בעתירה כי "שיקולים כלכליים יגרמו לרופאים לשכנע מטופלים לעבור טיפולים שאין בהם נחיצות מבחינה רפואית."

המשיבים לעתירה (משרד הבריאות, אסותא, עיריית אשדוד, החשבת הכללית באוצר ועוד, טענו כולם כי דין העתירה להידחות בטענה לשיהוי בהגשת העתירה. לדברי המשיבים, חלפו 4.5 שנים מאז פורסם לראשונה שבבית החולים באשדוד יופעלו גם שירותי רפואה פרטית. לגופו של עניין מוסיפים המשיבים ומדגישים, כי אין מקום לבטל את ההיתר שניתן לאסותא להפעיל שר"פ בבית החולים. המשיבים אינם סבורים כי הפגיעה החוקתית עליה מצביעים העותרים מצדיקה את ביטול ההיתר.

בית המשפט העליון, בראשותו של הנשיא א. גרוניס דוחה את העתירה על הסף. בהחלטתם מציינים השופטים כי "מקובלת עלי טענתם המרכזית של המשיבים, כי העתירה דנא לוקה בשיהוי כבד. השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה מהווה, להשקפתי, פגם היורד לשורש העתירה ואשר מצדיק את דחייתה".

בהמשך פסק הדין מצטט בית המשפט את תנאי הפיקוח הכבדים שהמדינה תטיל על אסותא בהפעלת שירותי רפואה פרטית. תנאי הפיקוח, שאינם מופעלים כיום באף בית חולים שמפעיל רפואה פרטית. את המגבלות שיוטלו על אסותא מציינים השופטים בפסק הדין: "מן הראוי לייחס משקל משמעותי לשורת המגבלות ואמצעי הפיקוח שנקבעו בנוהל שנכלל בנספח ההפעלה של המכרז בקשר עם מערך השר"פ בבית החולים באשדוד. בנוהל נקבע, בין היתר, כי רופא המשתתף במערך שירותי הרפואה הפרטיים יוכל לספק שירותים אלה רק בימים ובשעות בהם הוא אינו מועסק במסגרת משרתו הרגילה; כי לא יוּתרו שירותי רפואה פרטיים בכל הנוגע לרפואה דחופה; כי לא תינתן כל קדימות בקביעת תורים לטיפולים, בדיקות או ניתוחים במסגרת מערך השר"פ; כי לא תהיה כל הפרדה בין חולים במסגרת שר"פ לבין חולים "רגילים"; וכי בית החולים יוודא כי כל חולה ינותח על ידי מנתח בעל מיומנות מתאימה. מדובר רק בחלק מן המגבלות שנקבעו בנוהל. כמו כן נקבע בנוהל, כי בית החולים יידרש להכין דו"ח מפורט מדי שלושה חודשים וכן דו"ח שנתי בנוגע לפעילות השר"פ בבית החולים. עיון בהוראות אלה מלמד, כי יש ממש בטענת המדינה כי שורת המגבלות ואמצעי הפיקוח "נועדו להבטיח מצב לפיו שירותי הבריאות הציבוריים שיינתנו במסגרת בית החולים, למי שאיננו במסלול המב"ר [מסלול בחירת רופא – א' ג'], יעמדו בדרישות חוק בריאות ממלכתי, וכי החשש המובנה לפגיעה בשוויון בין המטופלים, הנובע מהתרתו של מב"ר, גם בהיקף מוגבל, יופחת ככל שניתן". יצוין, כי המדינה הוסיפה והדגישה בתגובתה לעתירה, כי היא שומרת לעצמה את האפשרות להוסיף הסדרי פיקוח אחרים, ככל שיהיה בכך צורך. כמו כן טענה המדינה, כי בבתי חולים ציבוריים אחרים הפועלים בישראל, בהם מופעל מערך שר"פ, "לא נקבעו הסדרים ייחודיים המגבילים את השר"פ". כלומר, לגבי בית החולים באשדוד ראתה המדינה להטיל שורה של מגבלות ואמצעי פיקוח שחלקם אינם מיושמים כלל בבתי חולים אחרים. היינו, צפוי כי לגבי בית החולים תופעל רגולציה מקיפה ונרחבת".  

בית המשפט מחליט לדחות את העתירה ומחייב את העותרים בהוצאות משפט בסך של 45,000 ש"ח. 

בארגונים שעתרו הביעו צער על דחיית העתירה וחשש מפני השלכותיה על הרפואה הציבורית בישראל: "קיומו של שר"פ בבית חולים ציבורי משמעו היתר לאפליה בשירותי בריאות ציבוריים בין החולים שישלמו לבין כל האחרים, וכל זה בתוך מוסד שנועד לשרת את כלל הציבור. פסיקת בג"ץ מטרידה בשל המשמעות המיידית שלה עבור שירותי הבריאות בבית החולים באשדוד, אך עלולות להיות לה השלכות בעייתיות נוספות. חמורה בעינינו החשיבות היתרה שנותן בג"ץ לטענת השיהוי; לא זו בלבד שאנחנו סבורים כי מדובר בטענה מוטעית, הרי שבכל מקרה, לאור החשיבות הציבורית וההשלכות הבעייתיות של הסוגיה, ראוי היה לדון בטענות המהותיות שהעלינו"/

בארגונים הזכירו כי על פי רוב, בג"ץ אינו מטיל הוצאות על עותרים ציבוריים וציינו כי "החלטתו החריגה של הנשיא גרוניס להטיל הוצאות בסכום של 45,000 ₪ על שלושת הארגונים העותרים, עלולה להרתיע בעתיד גופים חברתיים מפני הגשת עתירות לבג"ץ".  

צילום הדמיית בית החולים באדיבות 'אסותא' 

לפסק הדין המלא